אנחנו נשלטים על ידי דיקטטורים חצופים שלא נושאים בטיפת אחריות למה שהם עושים. הם הפקידים שרואים את עצמכם כמנהיגים, אבל הם כופים סטנדרטים של פקידים על המנהיגים האמיתיים שלנו.

האם הפוליטיזציה מחלחלת מבית המשפט העליון למטה? ברור! כל תלמיד בשנה א' בניהול יספר לכם שזו משמעותה של היררכיה. המנגנון של העברת רעיונות ותפיסות בדרגים השונים של מערכת המשפט אינו שונה מכל ארגון היררכי אחר. פרשת אוריך כמקרה בוחן.

משהו רע קורה לבית המשפט העליון בישראל, דווקא כשהגיע לשיא כוחו הפוליטי: רמת שופטיו ופסקי הדין שהם מייצרים ירדה פלאות, רמת הדיונים ירודה, זהותם הפוליטית של שופטיו הדומיננטיים רחוקה מלייצג את הרוב הציוני הלאומי בישראל, והם מתבוססים עד צווארם בביצה הפוליטית. כל מומחה ארגוני יודע שסטגנציה וקיפאון ארגוני מסתיר בתוכו סדקים הולכים ומתרחבים, שסופם הבלתי נמנע, קריסה. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות שקיעתו של בית המשפט העליון והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

בט"ו בשבט 1949 הוקמה כנסת ישראל. בט"ו בשבט 2025, בטקס המשיחה של יצחק עמית כנשיא העליון - במעמד נשיא המדינה ותוך החרמתו על ידי נבחרי עם ישראל - הוחרבה סופית הדמוקרטיה הישראלית ועל חורבותיה הוקמה בטקס "חגיגי" היוריסטוקרטיה המושחתת של ישראל. שנתה ה-77 של מדינת ישראל תהיה שנת הגאולה והחזרת הדמוקרטיה לעם. בשנה הזו ייטמנו הזרעים לחורבנה של היוריסטוקרטיה הישראלית.

מה קורה אם הפרקליטות צוברת עוצמה יתרה ומפעילה לחצים ישירים ו/או עקיפים על שופטים, באופן שעלול לערער את עקרונות ההפרדה בין הרשויות? מה זה אומר על שלטון החוק, עצמאות השופטים ואמון הציבור במערכת המשפט? אצלנו, זה מורכב הרבה יותר מ'סתם' התמסמסות הפרדת הרשויות. הפרקליטות ושופטי בית המשפט העליון מצויים היום בחזית אחת, המגויסת לשימור מעמדה של אליטת ההון הישראלית. לכן חשובה 'אחדות השורה' שבעתיים, גם על השופטים ברמות המחוזי והשלום.

איפה אתם כשצריך אתכם... איך נגמרו האנשים כולם... לאן נעלמה הבושה... איך הפכנו לסדום? בשתיקתם של כל אלה, הם ציוו את מותה של הדמוקרטיה. ויהי רעב בארץ...

לשפשף את העיניים ולא להאמין... היום אחר הצהרים תתכנס הוועדה למינוי שופטים כדי להמליך עליה - ללא הפוליטיקאים שמחרימים - את אחד האנשים המקוטבים והשנואים בישראל, אחרי שהתברר שביצע עבירת בניה, לא אמר אמת לתקשורת ואף ניסה להחיש - בניגוד לחוק ולנהלים - את הטיפול בעניינו בוועדה האזורית. כך, הולכת וגוברת תחושת הסלידה, שחש העם מבית המשפט שלו. זה לא מבשר טובות לבית המשפט העליון, ובוודאי לא לזה שהעמיד את עצמו עתה בראשו!

אי אפשר להתלונן על "פוליטיזציה" של השפיטה מצד נבחרי הציבור, מבלי להוציא את הפוליטיזציה ש"המקצוענים" הכניסו להליך השפיטה. פוליטיזציה, במובן הרע של המילה, היא "הפוליטיזציה" של המקצועות שתכליתם המקורית איננה פוליטית אלא נאמנות לחוק שקיבל המחוקק (מקצוע השפיטה), להצלת חיים (הרפואה), ולמקסום העושר המצרפי (הכלכלה). בשנתיים האחרונות אנו עדים במלוא העוז להשחתת המקצועות הללו על ידי אנשים שעושים במקצוע קרדום לחפור בו פוליטית...

ברור לנו שהפוליטיקה והעמדות הערכיות משפיעות על התוצאה המשפטית, ובעידן של קיטוב פוליטי - במיוחד בעידן שבו בתי המשפט "מגינים על עצמם" מפני ה"פופוליסטים" - אנחנו מוצאים עדויות לכך שנעשות מניפולציות מצד נשיאי בית המשפט העליון בקביעת ההרכבים. פתרון ראוי לשאלת הסיניוריטי, שתכליתה מניעת פוליטיזציה של נשיאות העליון, צריך לפעול לצמצם את הפוליטיזציה באופן שבו נשיא בית המשפט העליון קובע הרכבים. יש להעביר את הסמכות הזו למערכת רנדומנלית לקביעת הרכבים, בדומה לנהוג בחלק ממדינות ארצות הברית.