איראן היא מדינה ענייה במושגים מערביים; זאת, בהתחשב בגודל המדינה והאוכלוסייה האיראניים ובמשאבים הנדרשים לתחזוקתם. בנוסף, איראן מצויה במצב רב השנים בו מוטלות עליה – כמדינה יוזמת ותומכת טרור חיצוני ופנימי – סנקציות כלכליות חריפות ואמברגו (איסור) על מכירת נשק… אבל למרות כל זאת, אין מחלוקת על כך שאיראן כעת היא המנצחת הגדולה במזרח התיכון. מסתבר שמה שלא הורג – מחשל!
יש לדעת ולהפנים כי בעתיד הקרוב לא יהיו יותר מלחמות בהם משגרים לכיוון מטרות פגזים רבים, שרק מעטים מאוד מהם פוגעים. בעתיד יש להניח כי כל רקטה או פגז שלא ייורטו יפגעו במטרה שתוכננו להשמידה; ופגיעתם במטרה תהיה קטלנית והרסנית. לכן, המשימה החשובה ביותר שלנו במלחמה היא להגן על ריכוזי האוכלוסייה האזרחית הגדולים שלנו, ועל המתקנים החיוניים; לרבות על בסיסי הצבא החשובים.
אתחיל מהסוף: ההשקעה בפיתוח ובהצטיידות בתותחי לייזר מוצק/חשמלי היא חסרת תועלת ובזבוז כספי משלם המסים. אז מדוע יש שמתעקשים על פיתוח לייזר חשמלי כאשר ברור לכל בר דעת שהוא חסר יכולת? אולי בגלל האינטרסים של פרנסת וריווחי התעשייה הביטחונית שלנו…
מלחמת הטילים השנייה היא המלחמה הבאה (הראשונה הייתה מלחמת יום כיפור…). האם ננצח את מלחמה הבאה? בוודאות, לא ננצח. סביר מאוד שאם לא נפעל נכון, ההרג וההרס שאנחנו עלולים לקבל כאן יהיו גדולים הרבה יותר מאשר במלחמת יום הכיפורים; זו המלחמה הארורה שאנחנו מציינים כעת 46 שנים להתרחשותה…
יירוט רקטות וטילים תוקפים ע"י טילים מיירטים? הדרך הזאת לוקה בחוסר סבירות קיצונית. חוסר סבירות היא כזו, עד כי לא ברור לי איך בחרו ללכת בדרך הזו; ומדוע המשיכו במשך 13 השנים האחרונות ללכת בדרך הזו? גם כשהיה ברור אז – ויותר היום – שהאויב האיראני מתעצם בכמות דמיונית של רקטות וטילים ובאיכות טובה…
למרות שהותקפנו, במהלך 30 השנים האחרונות, בעשרות אלפי רקטות ולא באמצעות טנקים ומטוסים, עדיין לא קל לציבור ולמנהיגיו הפוליטיים והביטחוניים להפנים את דרך המלחמה החדשה. זו דרך שמחייבת חשיבה חדשה; הקצאת משאבים שונה; הערכות ביטחונית ואזרחית שונה; ועוד…
הטכנולוגיה הנוכחית גורמת למצב בו הדומיננטיות של חילות האוויר המתקדמים בעולם במלחמה המודרנית נחלשת ובמהירות. בעתיד ובטווח הבינוני צפוי שחילות האוויר יחזרו להיות גורם לא משמעותי במלחמות. מי יחליף את חילות האוויר כגורם החשוב ביותר? הטק"ק המדויק לסוגיו: טילים בליסטיים וטילי שיוט…
דרך המלחמה העולמית השתנתה; ואם אנחנו לא רוצים לשלם מחיר יקר, אנו חייבים – ומיד – להיערך נכונה. אנחנו לא יכולים להמשיך ולהתכונן – וכשיידרש גם ללחום – את המלחמות של אתמול. אם חפצי חיים ועצמאות אנחנו אז אין לנו ברירה! מבנה הצבא, ציודו, חימושו ומוכנותו (תורת הלחימה, הלוגיסטיקה ודרך האימון של הגייסות); כך גם מוכנות העורף, חייבים להשתנות ולהתאים למלחמה הבאה…
בעזרת ההדחקה, בני האדם כדרך הטבע נוטים להדחיק את ההפנמה של ידיעות רעות, שיחייבו אותם לקבל החלטות קשות.
כך זה מתקיים במישור האישי; כך גם במישור הארגוני/מפעלי; ולצערנו, כך מתרחש גם במישור הלאומי…
הכותרות זועקות באמצעי התקשורת – טילי שיוט מסכנים את ביטחוננו… ראש הממשלה מכנס את קבינט לישיבת חירום ומבקש מיליארדים להגנה נגד טילי שיוט. הציבור מבולבל וחרד מפני האיום החדש. אנסה לעשות קצת סדר….
