תנ"ץ יורם סופר: "פרדוקס השינוי" במשטרת ישראל – משמעויות ולקחים

[צילום: חטיבת דובר המשטרה] [להורדת העבודה לחץ: יורם סופר – פרדוקס השינוי במשטרת ישראל – משמעויות ולקחים] זוהי עבודת הגמר של תת ניצב יורם סופר במכללה לביטחון לאומי, צה"ל מאביב 2010. מטרתה לענות על הפרדוקס, מדוע, למרות שינויים קדחתניים שאימצה משטרת ישראל חדשות לפרקים, רק התגברו הקולות מהסביבה המשימתית שבה היא מתפקדת, שקראו לכפות עליה … להמשך קריאה

שיטור מנבא (Predictive Policing) – רפורמה חדשה בשיטור בארצות הברית

[בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com] [לאוסף המאמרים על תורות הפעלה במשטרה (דוקטרינה), לחצו כאן] ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי … להמשך קריאה

פנחס יחזקאלי: למה הם מרביצים? על אלימות משטרתית וסיבותיה

מסיבות שונות, מתבוססת המשטרה בבעיית אלימות השוטרים, בלי יכולת למצוא לה פתרון!

פדופילים – איך מתמודדים איתם?

פדופיליה

[בתמונה: איור מעשה ידי מרטן ואן מאלה משנת 1905. התמונה היא נחלת הכלל]

הירצחו של הילד, לאון קלנטרוב ז"ל, ממושב בני עייש, בינואר 2010, על ידי שני שכניו – תאומים החשודים כפדופילים, מעלה שוב לסדר היום את הסוגיה של התמודדות חברתית ומוסדית עם סוגיית הפדופילים. סוגייה זו מרתקת במיוחד משני טעמים עיקריים:

האחד, היא נמצאת בקצה קו הרצף של התיאוריות הקרימינולוגיות, כך שהדיון בה "לוקח לקצה" את תיאוריות הענישה. עבריינות מין סדרתית היא, בדרך כלל, מולדת. ועל כן, היא מנטרלת את התיאוריות הרבות העוסקות בשיקום בקהילה ואת הדיון על יעילותן והצדקתן. זאת, כיוון שללא שלילת כושרו הגופני של העבריין לבצע את העבירה – הוא משול לפצצת זמן מתקתקת ושהותו בקהילה מסכנת אותה באופן מוחשי.

השני, התיאוריות הללו "מביאות לקצה" גם את הויכוח המקצועי והציבורי בנוגע למדיניות הליבראלית מאוד יחסית כלפי אסירים בכלל, כולל עברייני המין (שהחלה משתנה בשנים האחרונות).

להמשך קריאה

פנחס יחזקאלי: הפעלת מסתערבים בקרב ערביי ישראל – על מה יצא הקצף?

באוקטובר 2009 סער המגזר הערבי בישראל בעקבות הידיעה, שהמשטרה מפעילה מסתערבים בעבודתה בתוך המגזר. על מה יצא הקצף?

פנחס יחזקאלי: יורים ב"לא נורמטיבים" – ההיבט הישראלי

[בתמונה: בנובמבר 1957 נערכה בכפר קאסם סולחה שבה נכחו כ-800 אורחים. על פי המסורת היו אמורים 11 הנאשמים להגיע לטקס, אך שלטונות צה"ל סירבו לאפשר להם להשתתף, בין השאר מחשש שהגעתם בעת המשפט שנערך להם עלולה להביא לטענות על עיוות דין. תמונה זו היא נחלת הכלל] [לריכוז המאמרים על המגזר הערבי בישראל, לחצו כאן] ניצב … להמשך קריאה

יורים ב'לא נורמטיבים' (ב') – ההיסטוריה הקרובה

אם חלקכם הביע זעזוע מ'חוק שלושת המכשלות' כנגד עבריינים מועדים, או מהטיפול באנשי הפשע המאורגן כטרוריסטים, הרי בתחילת המאה העשרים למשל, עוקרו בכפייה פושעים מועדים, רפי שכל ואנסים בתוקף חוק, בארצות הברית ובחלק ממדינות אירופה. מדינת אינדיאנה בארצות הברית הייתה הראשונה לחוקק חוק כזה עוד ב- 1907. החוק התיר לעקר פושעים מועדים, רפי שכל ואנסים, על פי המלצה של ועדת מומחים…

יורים ב'לא נורמטיבים' – ההיסטוריה הרחוקה

Paris commune

[בתמונה: 'הקומונה הפריזאית' קוראת תגר על השלטון המרכזי, מאי 1871]

בדיונים הקודמים בדקנו את מידת סובלנותן של קבוצת הרוב ומערכת אכיפת החוק כלפי האוכלוסיות ה'לא נורמטיביות', וגילינו שסולם הצרכים של מאסלו עובד גם עובד. ליברליזם וסובלנות נמוגים, גם בדמוקרטיות המשוכללות ביותר, ברגע שסדר החיים מתערער.

להמשך קריאה

כיצד נתמודד עם הלא נורמטיבים (ב) – הטרור הפלילי כמקרה בוחן

פיגוע פלילי

[בתמונה: כותרת האתר ynet משנת 2011 לאחר ההתנקשות בעבריין זאב רוזנשטיין בתל אביב]

ב- 5 באוגוסט 2009 בסמוך לשעה 2200, נהרג נער חף מפשע מרמלה, במסגרת ניסיון לחסל עבריין שישב לידו על ספסל ברחוב. שני רוכבי קטנוע התקרבו אל הספסל, אחד מהם שלף אקדח ופתח לעברם בירי (תורג'מן, 2009).

'הפיגועים הפליליים' הללו מטרידים מאוד, אולם, אינם מפרים את סדר החיים התקין שלנו. אנו שומעים, מתרגזים, אך למעט הנפגע ומשפחתו כולנו חוזרים לשגרת יומנו.

אולם, מה היה קורה למשל, לו בפרק זמן קצר הייתה נפגעת כמות נכבדה של אזרחים תמימים, כך שהאזרח הפשוט היה מאבד את הביטחון ואת האמון במערכת האכיפה?

להמשך קריאה

חוק שלוש המכשלות ככלי התמודדות עם הלא-נורמטיבים בחברה

[בתמונה: חוק שלוש המכשלות - Three Strikes Law - נקרא בשם, שנלקח ממשחק כדור הבסיס (Baseball), שבו שלוש "הכשלות" (Strikes) של החובט מביאות לפסילתו. התמונה היא צילום מסך]

[בתמונה: חוק שלוש המכשלותThree Strikes Law – נקרא בשם, שנלקח ממשחק כדור הבסיס (Baseball), שבו שלוש "הכשלות" (Strikes) של החובט מביאות לפסילתו. התמונה היא צילום מסך]

במאמרים קודמים כבר חזרתי על הטענה, שמערכת אכיפת החוק אפקטיבית בעיקר כנגד 95% מהאוכלוסייה, שהם החלק הנורמטיבי בחברה, ומצליחה לייצר מולם הרתעה אפקטיבית. נשאלה השאלה איזה כלים קיימים בידי המערכת מול קבוצת האוכלוסייה הלא נורמטיבית?.

חוק שלוש המכשלות או חוק שלוש ההכשלות  או חוק שלוש הפסילות – Three Strikes Law הוא אחד הכלים הללו. מבחינה זו הוא שונה תכלית שינוי מרוב החוקים האחרים ומהווה מהפיכה של ממש, בייעודה של מערכת האכיפה, כיוון שהוא מכוון לייצר הרתעה נגד אוכלוסיה שהייתה קודם לכן אדישה למדי כנגד ההרתעה שייצרה המערכת.

החוק התקבל לראשונה בשנת 1993 במדינת וושינגטון. הוא נקרא בשם , שנלקח ממשחק כדור הבסיס (Baseball),

שבו שלוש הכשלות (Strikes) של החובט מביאות לפסילתו.

להמשך קריאה