"משטרה מנהיגה קהילה" – מאיפה זה בא?

קצין משטרה, שכותב - או מקריא - משפט כמו "אנו יכולים לסמן סדרה נוספת של מהפכות תפיסתיות... כמו גם את העמקת הנורמות והדוגמה האישית עבור אזרחי ישראל...", הוא לא יותר מסימפטום מצוין לאבחנה הידועה של המצב הארגוני משטרת ישראל: מחלה חשוכת מרפא של שלטון הביורוקרטיה ושלטון הנהלים, ופער רלוונטיות הולך ומעמיק בינה לבין המציאות שבתוכה היא מתפקדת! 

פנחס יחזקאלי: משטרת אלשיך בפרשת ג'רושי – תבונה קהילתית ואווילות תקשורתית

המשטרה היא שק החבטות האולטימטיבי שלנו; וכך קרה גם בפרשת חטיפת הילד, כרים ג'ומהור בן ה-7 מקלנסווה. רק חזר החטוף לחיק משפחתו, והחל העליהום על המשטרה; שהאמת, הרוויחה לפחות את חלקו ביושר... עיקר הטענות נגד המשטרה היו שתיים: מתן לגיטימציה לפשע המאורגן מחד גיסא; והפסטיבל התקשורתי מאידך גיסא. לטעמי, הראשונה שגוייה; השניה היא מחלת המחלות של פיקוד המשטרה מזה שנים!

אברהם מילרום: תחילתו של 'השיטור הקהילתי'

מאמר זה - שנכתב על ידי אברהם מילרום - מביא טעימה מהאופטימיות של שנות השבעים והשמונים של המאה הקודמת, ליצור הרמוניה ביחסי המשטרה האמריקנית עם הקהילה אותה היא משרתת, ולראות בשוטרים יזמים קהילתיים, המניעים קהילות שלמות. גם אם חלק מן הדברים נתפסים היום בעיני הקורא הישראלי כנאיביים משהו, יש להם חשיבות כמכלול, בעיקר על רקע מצבה הנוכחי של משטרת ישראל...

אבי ברוכמן: שיקום השכונות חוזר – ההיבט הקרימינולוגי

המשרד לביטחון הפנים ומשטרת ישראל חייבים להיות שותפים בתוכנית שיקום השכונות שמוביל משרד השיכון, במטרה להפוך את אותן שכונות ל"שכונות בטוחות". השותפות צריכה להתחיל כבר בשלב התכנוני, עם דגש על מניעת פשיעה, והמשך בהיבט היישומי, כמו שילוב של מרכז שיטור קהילתי בשכונה, הפעלת מתנדבים, פעילות מול אוכלוסיות בסיכון עבריינים וקורבנות כאחד, יצירת והפעלת מודליים קהילתיים-משטרתיים, בהתאמה לבעיות של אותה שכונה. הצלחתה של התכנית הממשלתית מחייבת יצירת שותפות שכזאת. אחרת, היא תצא בהפסדה.

פנחס יחזקאלי: חוזרים לשיטות הנכונות…

[התצלום המקורי: תמונת מסך של שעון הזמן בתכנית 'האח הגדול'] כמו בתוכנית הראליטי, האח הגדול, שעון הזמן – שעמד 17 שנים תמימות – חזר לפעול במשטרת ישראל. המפקח הכללי, רוני אלשייך, מתחיל עם המשטרה בדיוק במקום שבו המפכל לשעבר אסף חפץ סיים. המהפכה הקהילתית במשטרת ישראל חוזרת… את תוכנית המפנה של המפכל הקודם יוחנן דנינו, מחליפה…

רקוויאם לשיטור הקהילתי

משטרת ישראל הייתה צריכה לשגר השבוע זר פרחים לשניים מקציניה לשעבר: לניצב משנה אברהם חמו, לשעבר ראש היחידה לקשרי קהילה-משטרה (ילקם); ולתת ניצב פרופ' דני גימשי, ראש היחידה לשיטור קהילתי (ישק). שני אלה, שעמדו בראש שני מאמצים אסטרטגיים – ב- 1981 וב- 1995 – לשנות את דמות המשטרה ואת תרבותה הארגונית, הועזבו מהמערכת, כסרח עודף שאין חפץ בו, ברגע שהתחלפו…

אבי הראל: מ"עגלה ערופה" לשיטור הקהילתי…

לקראת סוף פרשת שופטים בספר דברים, מופיעה פרשיה קשה להבנה: זהו הטקס הכפרה של עֶגְלָה עֲרוּפָה, על רצח שבו לא נודע מיהו הרוצח. מעין מנגנון המסדיר מצבים כאלה, מונע גאולת דם ושומר על הסדר הציבורי...

דייג אוהב דגים? – על משטרה ופשיעה

[הצילום נוצר והועלה לויקיפדיה על ידי Photo: OHAYON AVI. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0] מאז החלה המשטרה למדוד את ביצועיה, היה המדד של כמות המעצרים עד תום הההליכים המשפטיים (קרי, מעצר לפני הרשעה בדין, לפני המשפט ובמהלכו) אחד המובהקים ביותר בעיניה לאפקטיביות משטרתית. מעצר עד תום…

אראלה שדמי ופנחס יחזקאלי: שיטור עירוני בישראל – היסטוריה, מודלים, דילמות

[להורדת המאמר: שדמי ויחזקאלי – שיטור עירוני בישראל – היסטוריה מודלים דילמות] [לקובץ המאמרים על משטרות עירוניות בישראל, לחצו כאן] מאמר זה עוסק בהתהוות השיטור העירוני בישראל בדרך של התארגנות עצמית, ללא הכוונה מלמעלה ועל אפו וחמתו של השלטון המרכזי. המאמר ראה אור בספר: עיר ומדינה בישראל, שלטון מקומי לקראת העשור השביעי, בעריכת אברהם בריכטה, ערן…

מדליין אדלמן ואח': שיטור של אלימות כלפי נשים, בנות מיעוטים, בחברות רב-תרבותיות: קהילה ומדיניות ההרחקה

מדליין אדלמן ואח' על שיטור של אלימות כלפי נשים, בנות מיעוטים, בחברות רב-תרבותיות: קהילה ומדיניות ההרחקה