אבי הראל: הפיכת השבטים לעם ישראל – המחלוקת בין ספר שמות וספר דברים

פרשת כי תבוא מדברת בין נושאיה על הברכות והקללות שינתנו בהר גריזים ובהר עיבל. אין זו הפעם הראשונה שטקס זה מוזכר בספר בדברים, ולראשונה הוא נזכר בפתיח של פרשת ראה. דפוס ספרותי זה יוצר מסגרת של חתימה מעין פתיחה (אינקלוזיו), לחוקים המופיעים בספר דברים...

דוד א' פרנקל: הרהורים על פרשת כי תבוא

כיצד עלינו להבין את דבריו של משה: "וְלֹא־נָתַן יְהוָה לָכֶם לֵב לָדַעַת וְעֵינַיִם לִרְאוֹת וְאָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ עַד הַיּוֹם הַזֶּה” (כט, ג) - האם דברים אלה של משה היו דברי אזהרה בלבד או שמא הם פירוט מעשים ומסקנות קשות, ואולי היו אלה דברי אנחה וביטוי לשיברון לב?

אלי מיאסניק: סוכות – חג ההתיישבות הזמנית במדבר

חג הסוכות נועד לזכור ולדעת את הצעד השני הגדול שיזם ה', אחרי יציאת מצריים: "בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי": נעזרתי במדבר כדי להרגיל את עם העבדים לתפקד כעם. הושבת בני ישראל במדבר, הביא אותם לסגל לעצמם נוהלי תפקוד של עם, תוך כדי התמודדות בלתי פוסקת עם צרכים ובעיות חדשות...

Yossi Feintuch: The Times for gladness

Numerous curses and horrific imprecations are listed in this weekly Torah portion, Ki Tavo, destined for those who do not heed the voice of God and observe the divine laws. Nevertheless no specific transgressions that would entail those terrible comeuppances are spelled out here except: ‘’…not having served the Lord your God in joy and with a good heart…’’ (Deuteronomy 28:47).

קובי ביטר: ביכורים…

בראש ילכו נושאי הביכורים, אחריהם קבוצת הפלחה עם הכבודה: טרקטור ומחרשתו, דיסקוס, מאלמת, מגוב, עגלה עם תבואה, מכונת דישה עם טרקטור ועגלה טעונת לחם וקמח. אחריה עגלת נטיעות עם עציה, גן ירקות עם ביכורי ירקות, עגלה ללול ולמכוורת. ואחרון אחרון חביב - עגלה של ילדים. ואחריהן נוהר כל העם, מי ברגל ומי ברכב...

אבי הראל: ברית סיני מול הברית בערבות מואב

בפרשת כי תבוא, מתואר הציווי של משה בדבר הקמת אבנים ומזבח בהר עיבל. מסורת דומה מופיעה גם בספר יהושע, אולם לפי דעת חוקרים רבים, המסורת המופיעה בספר יהושע מקורה בשבט בנימין, היות ולפי מה שמסופר אחריה, הקרבות על הארץ החלו ונערכו בשטח נחלת בנימין. האם הטקס בפרשתנו, ההופך את בני ישראל לעם, הוא טקס המשך לברית סיני?

אלי מיאסניק: פרשת כי תבוא – זוויות ראייה שונות לאירועי 40 השנה

בתחילת פרשת כי תבוא מתוארים 40 השנה הקריטיות של הולדת העם ב"מקרא ביכורים" (כז 1-11). הפרשה מסתיימת בשחזור של משה של 40 השנה הללו (כט 1-8), נאום הסיכום. מדוע שני תיאורים שונים ל- 40 השנה והאם יש להם משמעות שונה?

אבי הראל: מצוות ביכורים והגישה הדויטרונומיסטית

בפרשת כי תבוא בתחילתה, מוזכרת מצוות הבאת ומקרא ביכורים. מצווה זו כבר נזכרת בספר שמות ובספר ויקרא, ונזכרת שוב בספר דברים ללא המונח ביכורים. במקומו מופיע המונח ראשית. אולם למרות שיש כאן חזרה על דבר שנאמר כבר, יש הבדלים מהותיים בין המקור בספר ויקרא לבין המקור בפרשתנו. שני ההבדלים החשובים הם – פירוט וקורבנות...

איילת קציר: שִׁירָה בְּעַיִן נָשִׁית בּרוּחַ פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ – פרשת כי תבוא

דְּבָרִים שֶׁהִגַּדְתִּי לְבִּתִּי-עַל אַהֲבָה: עִם שְׁקִיעַת הַשֶּׁמֶשׁ, עֵת נִצְבָּעִים הַשָּׁמַיִם בְּצִבְעֵי בְּרִיאָה מַרְהִיבִים; עוֹמֶדֶת אֲנִי לוֹחֶשֶׁת מִלִּים שֶׁל כְּאֵב, מהולות בְּתוֹדָה... איילת קציר: שִׁירָה בְּעַיִן נָשִׁית בּרוּחַ פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ – פרשת כי תבוא...

אבי הראל: מיהו ארמי אובד אבי

הבאת ביכורים שמוזכרת בפרשתנו, מראה על ריטואל דתי, של הבאת מיני צומח שונים, שחז"ל קבעו שהם משבעת המינים שהשתבחה בהם ארץ ישראל, אל המקדש. האיכר שהביא את הביכורים, אמר גם דפוס קבוע של תפילה, שיש בה סקירה היסטורית מתקופת האבות ועד ההתיישבות בארץ כנען...