פרשת השבוע מתחילה במילים "וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים, שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה". נשאלת השאלה מדוע לא כתבה התורה ויהיו חיי שרה מאה עשרים ושבע שנים? מדוע כפל המילה "שנה"? על כך עונה רש"י ששרה הייתה בת 100 שנה, צברה כמות חטאים מצומצמת כמו של בת 20 והייתה יפה כמו בת 7...
תיאור קניית מערת המכפלה מספק לנו ידע רב ערך על תהליך קניית קרקע בחברה שאינה יודעת קרא וכתוב, כמו גם על החוק החיתי, שתושבי חברון החיתים – כך מסתבר- פעלו לאורו.
פרק כ"ג בפרשת חיי שרה, עוסק באריכות במכירת מערת המכפלה לאברהם אבינו מאת בני חת. ככלל, מבנה המכירה כולו, והעובדה שהיא מתבצעת בכסף מלא, אומרת כי המדובר במכירה סופית ומוחלטת. בנוסף, תיאור המכירה בפרשתנו מזכיר בפרטיו השונים, תעודות מכר מהמזרח הקדום
פרק כ"ד בפרשתנו הינו הפרק הארוך ביותר בספר בראשית, והוא כתוב בצורת נובלה, בדומה לסיפורי יוסף או רות. בסיפורים אלה, הכל מתרחש לכאורה על דרך הטבע, ורק בסיומם מתברר כי האל משך בחוטי הסיפור מלכתחילה. ההקבלה בין הסיפור בפרשתנו לבין המסופר במגילת רות ניכרת לעין...
בסוף פרשת חיי שרה, מספר המקרא כי אברהם לוקח אישה בשם קטורה. האם זו אכן אישה שלישית במניין או שקטורה אינה אלא הגר? על כך יש מחלוקת פרשנית עזה. ברור כי מעמדה של קטורה או הגר, הינו מעמד של פילגש, על פי הנאמר בספר דברי הימים. המדובר באישה שאינה נשואה שחיה דרך קבע עם איש אחד, ללא מלוא הזכויות של אישה חוקית...
פרשת חַיֵּי שָׂרָה היא פרשת השבוע החמישית בספר בראשית, המתחילה בפרק כ"ג, פסוק א' ומסתיימת בפרק כ"ה, פסוק י"ח. הפרשה נפתחת במותה של שרה ומתארת את חייו הבוגרים של יצחק עד מות אביו אברהם. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות פרשה זו. קריאה נעימה!
אברהם קובר את שרה לבדו. יצחק, שאותו עקד (וכמעט שחט), לא נמצא אתו. גם ישמעאל, שאותו גירש למדבר, לא איתו. אבי האומה קובר את אם האומה – לבדו. זהו קדיש ללא מניין...
סיפור רכישת המערה על ידי אברהם כולל שני מאפיינים מרכזיים שאינם הולמים אתר פולחן. ראשית, אברהם רוכש את המערה בכספו הפרטי. מקום קדוש אינו יכול להיות רכוש פרטי ואינו נוסד מתוקף החלטה אנושית, היות ולפי הפסוקים שהובאו קודם לכן, מקומות קדושים נוצרים מתוקף התגלות אלוהית. המאפיין השני הוא שמערת המכפלה אינה משמשת לפולחן דתי כלל ועיקר, אלא לקבורה. אשר על כן, מי שמחפש אסמכתא לכך שמערת המכפלה הינה מקום קדוש כפי שהיא נתפסת כיום, אסמכתא זו איננה בנמצא בפרשת חיי שרה...
המקרא מתייחס פחות ליחסים בין רבקה ליצחק, אלא מברר דרכם את יחסו של יצחק לשרה אימו, ולעובדה כי לאחר מותה יש לה תחליף הגון. במקביל, מברר המקרא אודות דמותו של יצחק, שכאן מקבל את זהותו שתלווה אותו בהמשך, דמות פסיבית, שאינה עסוקה בשינוי סדרי עולם.
