סיפור רכישת המערה על ידי אברהם כולל שני מאפיינים מרכזיים שאינם הולמים אתר פולחן. ראשית, אברהם רוכש את המערה בכספו הפרטי. מקום קדוש אינו יכול להיות רכוש פרטי ואינו נוסד מתוקף החלטה אנושית, היות ולפי הפסוקים שהובאו קודם לכן, מקומות קדושים נוצרים  מתוקף התגלות אלוהית. המאפיין השני הוא  שמערת המכפלה אינה משמשת לפולחן דתי כלל ועיקר, אלא לקבורה. אשר על כן, מי שמחפש אסמכתא לכך שמערת המכפלה הינה מקום קדוש כפי שהיא נתפסת כיום, אסמכתא זו איננה בנמצא בפרשת חיי שרה...

המקרא מתייחס פחות ליחסים בין רבקה ליצחק, אלא מברר דרכם את יחסו של יצחק לשרה אימו, ולעובדה כי לאחר מותה יש לה תחליף הגון. במקביל, מברר המקרא אודות דמותו של יצחק, שכאן מקבל את זהותו שתלווה אותו בהמשך, דמות פסיבית, שאינה עסוקה בשינוי סדרי עולם.