גרשון הכהן: קופסה שחורה – במצוקות ימינו

"אתם מלח הארץ, לכם הרכוש והשררה, לכם החכמה והמשפט, ואנחנו עפר תחת רגליכם. אתם הלוויים והכהנים ואנחנו שואבי המים. לכם התואר וההדר ויפי הקומה כל העולם משתאה לכם, ולנו נמיכות הרוח ונמיכות הקומה ורק בקושי כפשע ביננו לבין הערבי. אולי עלינו להודות על הזכות שנפלה בחלקנו לחטוב בשבילכם עצים ולאכול בבושת פנים משיירי סעודתכם. לגור בבתים שאתם מאסתם, ולעשות לכם כל מלאכה שכבר נמבזה בעיניכם, לרבות בנין הארץ; ולפעמים, לשאת את גרושותיכם שהשלכתם מאחורי גבכם..." (עמוס עוז, קופסה שחורה).

אמציה חן: יום השנה לפטירת עמוס עוז ז"ל. לזכרו של חבר…

לפני 65 שנים נחת בחולדה שלי, ילד חיוור וצנום בשם עמוס עוז/ קלאוזנר, על תקן של ילד חוץ. מהיותו בוגר ממני, הוצב עמוס בכתה שמעלינו; כך, שמדרך הטבע לקח בערך חודש ימים, ליצירת ברית טבעית ומוזרה, בין עמוס - שהיה החלש (פיזית) בכתתו - לביני, מהיותי מוכר כפרא אדם...

אלעד רזניק: עמוס עוז והקנאות הרעיונית

הטלת הדופי הזאת בישראליותו של אדם במחויבות שלו לביטחון ושגשוג המקום בגלל השקפתו הפוליטית בדבר הפיתרון הרצוי לבעיותיה של החברה הישראלית מייצרת חברה שסועה ומפולגת. השסעים הללו הפוערים פער ההולך וגדל פוגעים משמעותית, מחלישים את חוסנה של החברה הישראלית, ומסכנים את עתיד המקום הזה, הרבה יותר מפצצה איראנית!

גרשון הכהן: עמוס עוז והתרבות האסטרטגית של ישראל

ב- 10 במרץ 2015 פרסם הסופר, עמוס עוז ז"ל, מאמר ארוך ומרתק בעיתון הארץ, תחת הכותרת: אם לא נתגרש מהפלסטינים מיד, נחיה במדינה ערבית. מאמר נפלא, רהוט ולכאורה משכנע. אבל, איך נדע אם הוא גם צודק?