תקציר: "... את הקורס לא סיימנו. את דרגות הקצונה העניק לנו מפקד החטיבה, גבי עמיר, ברשת הקשר, כשדהרנו על הכביש לגזרה הצפונית: '"'כאן 20 (כינויו של מפקד החטיבה בקשר, פ"י), כל הצוערים מרגע זה סג"מים (סגני משנה, פ"י), סוף'"'. אל"ם במיל' גידי טרן, על קורס קציני השריון המפורסם (קק"ש), שסיומו נקטע על ידי מלחמת יום הכיפורים.
סדרת הטלוויזיה "שעת נעילה" פורטת על העצבים, הרגישים עדיין, אצל רבים שחוו את המלחמה ההיא... לא הייתי במוצב החרמון בפרוץ המלחמה, אבל אני חושב שיש בידי כמה מספרים מהקוד הפותח את תיבת הסודות של נפילת המוצב. הכרתי את המוצב היטב – הייתי מפקדו עד מספר חודשים לפני המלחמה.
בניגוד לאופוריה אחרי ממלחמת ששת הימים, נעלמו לקחי "מתקפת הנגד" הכושלת, בזכות הרדידות הלאומית ב"לדעת צבא". כזו שהביאה את וועדת אגרנט למסקנה האווילית, להצביע על כישלון אגף המודיעין כסיבה להפתעה – ולכשלי המלחמה האחרים שבאו בעקבותיה...
החטא של בניין הכוח במלחמת יום כיפור קיים גם היום: חוסר האיזון בין מרכיבי הכוח בלחימה. מי שסבור כי ניתן לנצח במלחמה רק באמצעות חיל האוויר וקומנדו, אינו מבין את מלחמה מהי...
רק לאחר ההגעה ליעדם המערכתי, טיפלו המצרים במעוזים, וכבשו את המעוזים, שלא נפלו, או לא פונו, אחד-אחד. גם לו אוישו כל 32 המעוזים כיאות – זה היה קורה. יתר על כן, לקו בר-לב לא היה כל סיכוי להחזיק מעמד אל מול עדיפות אדירה של הארטילריה המצרית (שהוכחה כבר במלחמת ההתשה)...
זהו פרק שכתב האלוף גרשון הכהן, בספר 'בשדה הקרב של הזיכרון', שערך פרופ' יגאל שוורץ וראה אור בהוצאת כנרת זמורה ביתן, על מלחמת יום כיפור. בתוך הסיפור משורטטת תמצית תפיסת הפיקוד שלו....
הטראומה הלאומית - ההפתעה במלחמת יום הכיפורים... כבכל שנה בערב יום הכיפורים אנחנו חוזרים להלקות את עצמנו בנושא הכאוב הזה. להכניס את עצמנו לאשליות, מה היה קורה עם מנהיגנו המדיניים והצבאים היו קשובים יותר; ואולי גם חכמים יותר? אנסה לאחוז את השור בקרניו...
בכל ערב יום כיפור, עם זיכרון המלחמה בן כמעט יובל שנים, חוזרים ומהדהדים לציבור שני מסרים: האחד ממוקד בעומק המחדל המודיעיני; השני מבטיח שהלקחים נלמדו ומעתה צה"ל ערוך ומוכן נכון לכל איום. לאחר עשרות שנים, מסרים אלה ראויים למבט ביקורתי...
הגיע הזמן אחרי 46 שנים, לראות כמשוללת יסוד את ההצבעה על אמ"ן והעומד בראשו (אלי זעירא), כאילו הם אלה, שאפשרו את שליטתו של הכאוס במלחמת יום הכיפורים. מה שהסיט את הדעת הלאומית מסיבות האמת, ובראשם, שליטת החובבנות ודחיקת המקצוענות, בדרג המדיני ובדרג הצבאי. הן בפני עצמם, קל וחומר ביחסי הגומלין בין השתיים - לעת חירום ומלחמה...
