קובי ביטר: לך לך מארצך וממולדתך אל הארץ אשר אראך…

"וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה"  (י"ב, ג') - מדוע נאמר בברכה קודם "ואברכה" ואחר כך "מברכיך", ואילו אצל קללה נאמר להיפך, קודם "מקללך" ואחר כך "אאר" ? משום שמחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה ומחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה". ולפיכך המברכים יתברכו עוד לפני שיגיעו לכלל מעשה, רק בשביל המחשבה. ואילו המקללים יתקללו רק לאחרי מעשה ולא אחר המחשבה (כלי יקר).

אבי הראל: אברהם – היבטים נוספים

פרשת לך לך מתארת את יציאתו של אברהם ממקום הולדתו לעבר ארץ כנען על פי צווי אלוהי. בפרשה זו האל מתגלה לאברהם, והסופר המקראי מתאר התגלות זו כמראה נבואה, ובסמוך לכך הוא מכתיר את אברהם כנביא. הרמב"ם, לא שולל את מעמדו של אברהם, אלא הוא הופך אותו מהקצה אל הקצה...

אבי הראל: אברהם –  היבטים היסטוריים ואישיים

סיפורי האבות - המתחילים כבר בסוף פרשת נח, וממשיכים בפרשת לך לך ואילך - מציגים היבט היסטורי מציאותי ונכון. כאשר אנו בוחנים את התעודות של עמי המזרח הקדום מאותן תקופות, פרט לאזכורים אנכרוניסטיים מעטים, הרי שיש בסיפורים אלה אמינות היסטורית מוכחת. דמותו של אברהם אבי האומה אשר מתגלה לנו בפרשתנו, איננה דמות אידאלית אלא דמות ריאלית לחלוטין...

עופר בורין: רוחות של שינוי – פרשת לך לך

מדוע יהוה אומר לאברם "לֶךְ־לְךָ֛"? מדוע אינו מסתפק ב- "לֶךְ"? אני חושב שהסיבה היא שהקריאה "לֶךְ־לְךָ֛" היא קריאה אוניברסלית לכל אדם – לך אל עצמך. מצא את מקומך הנכון בעולם. בחן כל הזמן את עצמך ומצא את המקום הנכון עבורך בעולם. זו קריאה לשינוי מתמיד...

אבי הראל: האם ניתן לכפות גיור וברית מילה על אוכלוסייה נכרית?

מצוות המילה המופיעה בפרשת לך לך, על שני טעמיה המקראיים, הינה אחת מהמצוות הנשמרות בעם ישראל במהלך ההיסטוריה. היות וברית המילה הינה אות ברית בין האל ובין עם ישראל, הרי כל החפץ בגיור חייב לעבור את טקס ברית המילה האמור. מנגד, האם ניתן לחייב על מצוות המילה אוכלוסייה נכרית שאינה חפצה בכך?

אבי הראל: גירוש ישמעאל – היבטים משפטיים ומוסריים

ישמעאל אמנם מגורש מבית אברהם, אולם כאשר אברהם נאסף אל אבותיו, יצחק וישמעאל עסוקים יחדיו בקבורתו. האם זו הסכמה של ישמעאל למעשה הגירוש? אין לדעת. המעשה האמור רק מראה שלא שמר טינה גלויה לאביו הביולוגי...

אבי הראל: מהסדר המוסרי אל הכאוס המצרי

פסוקים אלה מקפלים בתוכם קושי מוסרי עצום, היות ולפי פשט הכתוב, אברהם אומר לשרה רעייתו, כי היות ויופייה רב עד מאוד, הרי שיש חשש מהותי כי יהרגוהו ויקחו אותה תחתיו. הפתרון שאברהם מציע כאן הוא מפוקפק למדי. במקום אשתו תהפוך שרה לאחותו. האומנם זו התנהלות מוסרית ראויה, בכך שהוא בעצם מפקיר את שרה למצב של חוסר אונים מוחלט? ומה הרציונל להיות אחות, הרי גם במצב שכזה המצרים יכולים בלי להניד עפעף להוציא את אברהם להורג ולקחת את שרה, או אז מה הועילו חכמים בתקנתם?