כאוס

המאמר סוקר את דפוס המלחמה של עם ישראל בצאתו ממצרים, ובוחן את האזכורים הבולטים במקרא, בדבר המלחמה בעמלק.

פער הרלוונטיות שבין רעיונותיו של ברוך שפינוזה למציאות; והסכנה הגלומה בהם, מהווים סיבה נוספת לכך שהוא נתפס כפילוסוף מסוכן, שיש להרחיקו מהחברה האנושית, ושידע בחייו רק נידוי וחרם. 

שנים ספורות לאחר גירוש ספרד (1492), כתב צעיר בשם פרנאנדו דה רוחאס ( Fernando de Rojas) יצירה ספרותית רבת רושם בשם סלסטינה (Celestina). הכותב היה בן למשפחת אנוסים יהודית, ויצירתו נחשבת מאז ועד היום כשנייה במעלה בתולדות הספרות הספרדית, כאשר את המקום הראשון תופס הסיפור הידוע של דון קישוט…

יתרו מבחין בכאוס המשפטי שנוצר בתחום שיפוט העם, ומתווה לו פתרון שיביא לייצוב המערכת והגעה אל הסדר. בהצעתו למשה אומר יתרו כי יש לכונן מוסד של היררכיה משפטית, שיהווה כתובת מרכזית בשפיטת העם. רק באופן שכזה יהיה ניתן לייצב את מערכת המשפט ולהרחיקה מהכאוס.

כאורדר (Chaorder) הוא חזרה מן הכאוס אל הסדר. בעוד שהכאוס מוגדר כסוג התנהגות של מערכת, שהתנהגותה מתנהלת על פי תבנית, שאינה ידועה, הרי שבכאורדר אנו מצליחים לאתר את דפוס הפעולה הנכון, לרסן את הכאוס, ולהחזיר את המערכת לשליטה. עשרת הדברות הם אולי הכאורדר הראשון, המייצר 'סולם' לעליה מן הכאוס אל סדר מסוג חדש

לסיפור עשר המכות – בפרשות וארא ובא – יש השפעה עמוקה ורבת חשיבוּת על ההיסטוריה של עם ישראל, הן בעיצוב התפיסה הדתית שלו והן במצוות רבות שהן זכר ליציאת מצרים (ציצית, תפילין, פסח ועוד) …

[למקור התמונה, לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן] לאחרונה פרסם המגזין "פורבס" את מדד המשפיעים – או מדד העוצמה – לשנת 2015. במקום הראשון, זו השנה השלישית ברציפות ניצב נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין. נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, ירד מהמקום השני לשלישי, אחרי אנגלה מרקל, קנצלרית גרמניה. לא שינה המיתון שעמו מתמודדת רוסיה, … להמשך קריאה

[בתמונה, דף השער באתר ynet, המתאר את זירת הפיגוע בתחנה המרכזית בבאר שבע אחת התופעות המוזרות משהו, המאפיינות אנשים מערביים לכאורה כמונו – שחונכו להאמין בשכלם וביכולת הניתוח שלהם – היא חוסר היכולת להעלות על הדעת, שקיימים מצבים היוצאים משליטה. כך היה גם אחרי הפיגוע בתחנה המרכזית בבאר שבע בליל ה- 18 באוקטובר 2015. הפניקה הצטיירה ככשל מכוון של חבורת פורעים, שחיפשה מישהו לכלות … להמשך קריאה