כשזה מגיע לאסטרטגיה, אמ״ן מחקר הוכיח פעמים אין ספור, שהוא כמו כדור בדולח שבור. ראוי שחטיבת המחקר תעסוק פחות בכך, ויותר במודיעין טקטי ובניתוחו. לטעמי, הסיכוי למלחמה כוללת בשנתיים הבאות אינו שונה מהסיכוי שהיה לכך בסוף כהונתה של הממשלה הקודמת. כבר שנתיים הולך חיזבאללה על הסף, מצב שעלול לגלוש למספר ימי קרב, עם הסיכון שתמיד קיים, להידרדר למלחמה כוללת.
בדילמות אסטרטגיות על פי טבען, יש תמיד צדדים לכאן ולכאן והן אינן מוכרעות רק בכוח התבונה. הכרעה מאוזנת זקוקה קודם כל לדיאלוג ביקורתי פתוח וזה בדיוק מה שכל כך חסר כיום בהנהגת מדינת ישראל.
חלמאות מדינית, ביטחונית ופוליטית הפכו את שדה הגז 'כריש' לבן ערובה בידי איראן וחיזבאללה, ואותנו - למשלמי דמי חסות - פרוטקשן. קשה להניח, שבלי הזרמה של מיליארדי דולר לאיראן ולחיזבאללה (לכאורה, ללבנון...) יופק גז משדה זה.
הבלתי יאומן קרה ונחיתותה האסטרטגית של ישראל מתגלה לעיני כל. היא - הגורם המורתע היום - מחפשת בנרות כלי, שיאפשר לה ליצור הרתעה הדדית. זאת, כדי לעצור, בעזרת תשלום כופר, את המלחמה הגדולה המתגלגלת לפתחנו.
כמו בעזה, הסימן המעיד החזק ביותר - שישראל גולשת למלחמה בצפון - הוא להג ה"מומחים" שאין לחיזבאללה וללבנון אינטרס במלחמה. האמת היא שמעולם לא היו התנאים בשלים למלחמה בצפון כמו עתה.
האיום של נסראללה פוגש את הנהגת מדינת ישראל מאוחדת - משמאל ומימין - במוכנות להגן על האינטרסים הריבוניים המוסכמים של מדינת ישראל. בנסיבות אלה, תזכה ממשלת ישראל לגיבוי מלא להפעלת צה״ל לתגובה רחבה ומוחצת. ראוי להבהיר לנסראללה כי אם יחליט לתקוף ולחולל סבב לחימה, יפגוש את צה״ל ערוך ומוכן למענה הולם ומפתיע.
