במגילת רות יש הרבה ללמדנו על החשיבות של העלייה והחזרה לארץ למגורים בה.  תוך כדי סיפור המעשה אנו גם לומדים על דינים שנהגו אותה עת בארץ. כל זאת, נוסף על היחס שיש להראות לאותם מתגיירים הרואים בארץ גם את ארצם ולא רק מקום בו ניתן למצוא מקור פרנסה זמני. עלילתה של מגילת רות מתרחשת בימי הקציר. בסופה אנו לומדים על לידתו של דוד, צאצאם הישיר של רות המואבייה לפי מוצאה ובועז, שהיה מצאצאיו של יהודה בן יעקב ותמר שהיתה כנענית לפי מוצאה. לפי המסורת, המלך דוד נולד ונפטר בחג השבועות, ומסיבה זו קוראים במגילת רות בחג השבועות...

בפרשת כי תבוא בתחילתה, מוזכרת מצוות הבאת ומקרא ביכורים. מצווה זו כבר נזכרת בספר שמות ובספר ויקרא, ונזכרת שוב בספר דברים ללא המונח ביכורים. במקומו מופיע המונח ראשית. אולם למרות שיש כאן חזרה על דבר שנאמר כבר, יש הבדלים מהותיים בין המקור בספר ויקרא לבין המקור בפרשתנו. שני ההבדלים החשובים הם – פירוט וקורבנות...

השחיתות העצומה המתגלה לעינינו, חדשות לבקרים, בכל שדרות השלטון (האזרחי והדתי) הופכת את כל העניין של "עם קדוש" ו"עם עליון" וכו', למשהו המנותק לחלוטין ממצבנו האמיתי, הן בעיני העמים האחרים ובוודאי, לפחות לפי הפרשה הזו, בעיני ה'...

מצוות ביכורים מוזכרת במקרא בשני מקומות מרכזיים, בספר שמות ובספר דברים. בספר זה, יש תיאור של המצווה, והטקס הנלווה אליה. המקרא לא פירט יתר על המידה אודות הביצוע של המצווה, ואת פרטי המצווה משלימים חז"ל...

לקראת חג שבועות, ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות שבועות ומתן תורה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה...

הבאת ומקרא ביכורים מציפים את היחס הרעיוני וההלכתי כלפי דמותו ומעמדו של הגר. הרמב"ם פוסק באופן מפתיע לפי דעת התלמוד הירושלמי (לפי כללי הפסיקה המקובלים, יש עדיפות לפסיקה הלכתית על פי התלמוד הבבלי), ומביע הן בפסיקתו ההלכתית והן בדבריו הפומביים באיגרותיו עמדה נחרצת וברורה כי מעמד הגר אינו נחות, והוא שווה ערך לכל אדם מישראל לכל דבר ועניין!