האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
בהירות של סמכות ואחריות – או בהירות של קשרי היררכיה – היא מידת המודעות של העובדים מהי הסמכות הישירה שמעליהם; ועבור מי הם מהווים סמכות: עודף סמכותיות בעייתי לארגון, כי הוא מקטין את הגמישות, ומונע מהעובדים שיתוף פעולה. מצד שני, כשהטשטוש גדול מידי, זה עלול ליצור כאוס בתפקוד, ולהקשות על הארגון להשיג את יעדיו…
אם אתה גבר אסור לך להיכנס לתחנת משטרה!! אסור!! למה? כך!! כי לא משנה מה תגיד, איזה ראיות מובהקות יש לך, אתה תמצא את עצמך נחקר כחשוד בפלילים… ״זה שקר וכזב״ אמרת. אני לגמרי מאמינה. אבל עד לפני דקה גם אתה היית משוכנע שאין עשן בלי אש… מסתבר שיש!
אלוהים ומשה יודעים שכאשר מלאכת השלמת חיסול עבודת האלילים תושלם, ממילא הצורך בבית מקדש ל"עבודת השם" כבר לא יידרש. בכל הפעמים בהיסטוריה היהודית בהן נבנה בית המקדש הוא לבסוף נחרב והעם יצא לגלות ארוכה וכואבת.
הרמז לסיבות לכך ניתן בפרק הזה – עבודת האלילים במשמעות העמוקה שלה עדיין קיימת וקיום בית מקדש אינו ראוי שכלל יבוא לידי ביצוע…
פָּרָשַׁת רְאֵה היא פרשת השבוע הרביעית בספר דברים. היא מתחילה בפרק י"א, פסוק כ"ו ומסתיימת בפרק ט"ז, פסוק י"ז. לרוב קוראים את הפרשה לפני ראש חודש אלול. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים, שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות פרשת עקב, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
הנוכחות הישראלית בבתוככי סוריה, ללא הצהרה רשמית על כוונותיה ארוכות הטווח, מהווה מהלך אסטרטגי רב-ממדי, המעיד על שינוי דרמטי בהבנה הישראלית של האזור ובאסטרטגיה שלה במרחב. לא עוד הסתגרות בתוך גבולותיה מאחורי חומות (מה שכונה, תפיסת ה'וילה בג'ונגל') אלא יוזמה התקפית והגנה אקטיבית על תושביה, תוך רצון לעצב את המציאות במרחב שמעבר לגבולותיה.
'קונספציה' היא תפיסת עולם של יחיד או קבוצה: מערכת העמדות, התפיסות, הפרספקטיבות וההערכות המנחות אותם ביחסם לעולם. קונספציה קבוצתית נובעת מחשיבה קבוצתית / חשיבת יחד. בשנים האחרונות נשלף המושג 'קונספציה' ממעמקי ההיסטוריה, והפך רלוונטי מאי פעם. למרות כל מה שעברנו, בקרב קבוצה גדולה של ישראלים נותרה הקונספציה בעינה. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות המושג 'קונספציה' והשלכותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
רִיבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְאָהַבְתָּ וּבִרכת אֶת כּוּלָּם; וַאֲנִי שֶׁהִילַּכְתִּי בְּתֶלֶם, וְנָשָׂאתִי עֵינַיִים רַק אֵלֶיךָ; לַמְרוֹת כָּל אֵלֶּה, לֹא שָׁמַרְתָּ לִי בְּרִית וְחֶסֶד… איילת קציר כותבת שִׁירָה בְּעַיִן נָשִׁית, בְּרוּחַ פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ, פרשת עקב.
נֶפֶשׁ נִרְגֶּשֶׁת פָּנְתָה אֶל יָד אֵיתָנָה; שֶׁתִּכְתֹּב אֶל הָעוֹלָם בַּקָּשָׁה, לְיוֹתֵר תְּשׂוּמֶת לֵב; הַקְשָׁבָה, חִבָּה כֵּנָה, וְגַם חֶמְלָה… רגעים – אירית כהן נר-גאון כָּתְבָה וצילמה: בַּקָּשָׁה…
מטרת הקורס, להבין את יחסי הגומלין בין המשטרה לאזרחים שאמורים להיות בעליה; ושאותה היא אמורה לשרת, דרך חמש השפעות שונות: (1) התיאורה (משטרה בחברה דמוקרטית) מול המעשה; (2) אי הוודאות; (3) המבנה והתרבות; (4) החוק ומערכת האכיפה; (5) הפיקוח על המשטרה, להלכה ולמעשה…
בפרשת עקב, משה חוזר על מעשה שבירת הברית, והטקסט בספר דברים אודות המעשה שופך אור אחר על התיאור שכבר נמסר בספר שמות. הבדל מעניין בין הטקסטים עוסק בבניית ארון ברית ה'. אם בספר שמות בצלאל בנה אותו, הרי שבפרשת עקב בספר דברים, הנגר המיומן הוא משה עצמו…
