האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
חיים ומוות בידי הלשון… ה'מוות' לעניין זה הוא התוצאה של חוסר נכונות החברה לקבל את אותם אנשים שלא היו מסוגלים לרכוש את ההביטוס שהחברה דורשת. הפתרון הוא לא לתת לשָׂפָה מקום להשפיע, אלא להשאיר את ההשפעה לבני האדם…
בְּמַעֲלֵה הַזְּרִיחָה, לְבוּשָׁה מַלְמָלָה ויְחֵפָה; מְדַוֶּשֶׁת הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה, עַל אוֹפַנֶּיהָ הַבּוֹהֲקִים. מַגָּעָהּ רַךְ, מַבָּטָהּ מְחֻיָּךְ וְהִיא נָעָה בְּקַלִּילוּת… רגעים – אירית כהן נר-גאון כָּתְבָה וצילמה…
בְּקֶצֶב שָׁקֵט
וּבְפַשְׁטוּת.
לפרקים, שיפוטנו כלפי אנשים הוא עוצמתי הרבה יותר משיפוטנו את עצמנו. שיפוט זה, אפשר שישמש אותנו באותה מידה כלפי עצמנו; וישפר בכך את התנהגותנו, כפי שאנו מצפים ממי שחיים סביבנו. יכולתנו להביט עמוק-עמוק בתוך תוכנו ולשפר את הכרותינו עם עצמנו; והסתכלותנו במראה – כדי להבין יותר מי עומד מולנו – הן יכולת אנושית נפלאה, שאסור להחמיצה!
החברה הישראלית לפלגיה, חייבת בחשבון נפש ובתהליך תשובה. מנקודת מבט יהודית כולם חייבים בתשובה, גם הצדיקים, כל אחד על פי דרכו. לא באתי להצביע על הטעון תיקון, אלא להציע מבט רענן ופשוט, על יסודה הפלאי של האפשרות לתשובה. המושג "חזרה בתשובה, כמו מושגים רבים אחרים בשיח הרווח, נלכד עם השנים, בדימוי צר ואף שגוי…
ראש השנה החל בחודש תשרי הוא חג מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים, שמסמל מאזן אישי והתחדשות. יום זה נחשב במסורת היהודית ליום שבו מכתירים בני האדם את אלוהים כמלכם, וליום דין שבו נידון האדם על השנה שעברה ונקבע מה יארע לו בשנה הבאה. לקראת החג, ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות החג והשלכותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
'וִיזוּאָלִיזַצְיָה' (Visualization) – טוב מראה עיניים… חוש הראיה הוא החוש הדומיננטי ביותר אצל האדם ואנו נוהגים להסתמך עליו יותר מכל חוש אחר. לעובדה זו יתרונות רבים אך גם חסרונות לא מעטים בדמות טעויות תפיסה וזיהוי הנובעות מהסתמכות יתר על חוש הראיה. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות יתרונות ההסתמכות על הויזואליזציה; ומגבלותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
הנה אני כָּאן, נִצֶּבֶת לפני, לְפָנַיִךְ בפנים ממתיקות סדקים. סִימָנֵי הַזְּמַן נכרים, וזִכְרוֹנוֹת מִשְׁתַּקְּפִים. הַאִם אֶת הַסִּפּוּר שֶׁלִּי, שֶׁלְּךָ, שֶׁלָּנוּ הֵם מְסַפְּרִים? איילת קציר כותבת שִׁירָה בְּעַיִן נָשִׁית…
אם יש לכאורה דרך ללמוד ולהתכונן למלחמה, כיצד בכל זאת עלו טענות חמורות על רמת הביצוע של מפקדים ומפקדות, לאחר כמה ממלחמות ישראל? כיצד בחלק מהמקרים אנשים מצוינים, חכמים ונבונים תפקדו באופן מעורר שאלות ונכשלו? ובקיצור, מדוע יש, לעתים, תחושה קשה באשר למקצועיות הצבא, ובעיקר של מפקדים (ודווקא הבכירים שבהם)?
אנו מציינים השבוע מלות 82 שנים להפתעה היפנית הגדולה על פרל הארבור, שפתחה את הזירה המזרחית במלחמת העולם השנייה… כמה תהילה יש להפתעה. שמה הטוב של ההפתעה ארוך ימים. אבל, האם היא באמת חשובה?
אחר שנים מטלטלות של מערכות בחירות מפלגות ומקצינות, ואחרי שנות עימות פנימי קשה והמלחמה הקשה בתולדותינו, בידנו לבחור: האם לשמר את הכאוס והקלקול; או אולי, לאזור אומץ; וראשית, לסלוח לעצמינו על משגים וטעויות ואז לסובבים אותנו; ולמחול ולחולל עצמינו. כך נוכל לפתוח פתח להתחלה חדשה, לשיח חדש. שיביא להקשבה ולשיתוף.
