האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
פרשת נח עוסקת בעיקר תוצאות של ההשחתה המוסרית של כלל היצורים עלי אדמות. בשל כך, מגיע המבול. לדעת מחבר ספר היובלים, מלבד החמס וההידרדרות המוסרית, עונש המבול בא גם בגלל אכילת דם. לאחר המבול, נח מקיים את ציפיות למך אביו והופך להיות חקלאי מצליח. הבחירה של נח בגידול גפנים וייצור יין מציינת גם את מעידתו האישית, ויחסם של בניו למעידה זו…
המערכת האקולוגית (האקו-סיסטם – Ecosystem) היא המערכת המורכבת הגדולה ביותר שאנחנו מבינים; למרות שגם היא חלק ממערכות מורכבות גדולות ממנה, ושמה הפך נרדף ל'מערכת מורכבת'. כל תתי המערכות, המרכיבות אותה, מקיימות ביניהן יחסים הרמוניים דינאמיים של תלות הדדית: כל אחד תלוי בסובבים אותו באופן היוצר שלמות, ששולטת בה שלימות ניגודית: האינטראקציה הזו בונה, אבל גם הורסת. נותנת חיים אבל גם נוטלת אותם…
מה הייתה הבעיה? מדוע כשכולם מדברים באותה שפה; ומדברים אותם דברים; ומבינים היטב, זה את זה; יש בעיה? כל כך פשוט. לא חטא היוהרה הוא הבעיה. לא הרצון לעשות לנו שם. לא הרצון להידמות לה'. הבעיה היא שבמצב כזה, שבו כולם מדברים באותה שפה ויש להם גם אותה מחשבה, אז כולם מרוכזים בפעולה אחת, קלים לשכנוע, פועלים כמכונה והולכים אחרי אשליות הכוח של מגדלים גדולים פורחים באוויר…
המושג הרתעה (Deterrence) הוגדר לראשונה בתחום אכיפת החוק, כאשר ג'ורג' סביל (George Savile) המרקיז הראשון של האליפקס וחבר הפרלמנט האנגלי מהמאה ה- 16 שאמר: "אנחנו לא תולים גנבי סוסים בגלל הסוסים שהם גנבו, אנחנו תולים גנבי סוסים בכדי שאחרים לא יגנבו סוסים." משם, הפך המושג במאה העשרים נפוץ גם בתחום הביטחון הלאומי. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות הרתעה והשלכותיה, בתחומים השונים, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
נדמה לי שאין מילה שגורה יותר מ׳הרתעה׳ בז׳רגון של השיח הביטחוני במדינת ישראל. האם השימוש בה עוזר לנו להבין מה מצבנו בצורה טובה יותר או שמא זאת חלופה נוחה לעצלנות מחשבתית? זהו מאמר שלישי ואחרון בסדרה של שלושה מאמרים.
נדמה לי שאין מילה שגורה יותר מ׳הרתעה׳ בז׳רגון של השיח הביטחוני במדינת ישראל. האם השימוש בה עוזר לנו להבין מה מצבנו בצורה טובה יותר או שמא זאת חלופה נוחה לעצלנות מחשבתית? זהו מאמר שני בסדרה של שלושה מאמרים.
נדמה לי שאין מילה שגורה יותר מ׳הרתעה׳ בז׳רגון של השיח הביטחוני במדינת ישראל. האם השימוש בה עוזר לנו להבין מה מצבנו בצורה טובה יותר או שמא זאת חלופה נוחה לעצלנות מחשבתית? זהו מאמר ראשון בסדרה של שלושה מאמרים.
לאחרונה נאמר הרבה על מערכת 'שלטון החוק' שלנו שהיא 'שרפה את גשריה' ביחסיה עם עמה. המושג הזה (burning your bridges), הוא אחד המושגים המרתקים בהליכי קבלת החלטות – שרלוונטי לחיינו האישיים, כמו גם הארגוניים והמדיניים. הוא מוגדר כיצירת מצב בלתי הפיך; שמצמצם מאוד את מגוון אפשרויות הפעולה שלנו, כך שאין בו יותר אפשרויות בחירה; ואין ממנו דרך חזרה. מקור הביטוי בנוהג הרומי להרוס גשרים בגבו של האויב כדי למנוע ממנו לברוח ולכפות עליו הכרעה…
בְּרֵאשִׁית הָיוּ שָׁמַיִם; וּמַיִם וְשֶׁקֶט, הֲמוֹן שֶׁקֶט; וּמִתּוֹךְ שִׂמְחַת הַיְּצִירָה, בּרָא אוֹתָנוּ אֱלֹהִים. רֵאשִׁית אוֹתִי; וְאוֹתְךָ, גָּזַר מִצלְעִי בִּדְמוּתוֹ. איילת קציר: שִׁירָה בְּעַיִן נָשִׁית בּרוּחַ פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ – פרשת בראשית…
תיאורי בריאת העולם, איננה ייחודית רק למקרא, ובריאה זו מוזכרת במיתוסים של עמי המזרח הקדום. למרות שיש הרבה מן הדמיון בין תיאורים אלה לבין תיאורי המקרא, הרי שאמונת האחדות המקראית מפרידה באופן חד וברור ביניהם. האל המקראי, אינו נולד או מוליד, אינו אוהב או שונא או נלחם עם עמיתיו. האל הישראלי נמצא מעבר לחוקי הטבע, והוא אשר יצר אותם, ולפיכך אין הוא כפוף להם לכאורה…
