נשים

ההיגיון הפרדוקסלי של לבישת הבורקה, החיג'אב והניקאב גורס כי בעוד שבמקרים של בחירה אישית וחופשית – כמו של נשים מוסלמיות החיות במערב – נשים עוסקות בדרך כלל בהפצת הלבוש הזה ככלי לביטוי עצמי, הרי שכאשר הוא נכפה על נשים במדינות האסלאם, כל הנימוקים בעד לבישתם נמוגים. הוא נתפס ע"י נשים רבות ככלי דיכוי, שיכול להתבטא בכפייה חברתית ודתית, הגבלת חירות אישית, אובייקטיביזציה של נשים, דיכוי זהות אישית ושימוש פוליטי. אז, הן יוצאות ומפגינות נגדו.

בשיר 'אני אוהב אותך לאה, מנסה אהוד מנור 'לסדר' סוף אוהב ומפויס למערכת היחסים המקולקלת, הרעה, המיוסרת, שבין אבי האומה לאם רוב בניו: מערכת שתחילתה ברמייה; והמשכה בהתעללות נפשית ובאפליה גלויה – של לאה ובניה על פני רחל ובניה אחריה – שתימשך גם אחרי מות יעקב. אבל, אין זו אהבה שמחה…

התנכרות הלובי הנשי לסוהרות המסורסרות חשף שוב את העובדה שהמהפכה הפרוגרסיבית מסמנת את קיצה של המהפכה הנשית ומסיגה אותה לאחור. שהנשים – עבור ארגוני הנשים הפרוגרסיביים – הם רק כלי משחק על לוח השחמט של השגת מטרותיהם; וגם, שלא כל אישה נחשבת… שיש הבדל ממשי בין אישה לבנה מה'מילייה הנכון' לבין האחרות.

פִילֶגֶשׁ בַּגִּבְעָה הוא כינויו של סיפור המופיע בספר שופטים (פרקים י"ט-כ"א), אודות אינוסה האכזרי של פילגשו של בן שבט לוי ע"י בני שבט בנימין, שהצית מלחמת אחים אכזרית… ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות הפסח, פרשת 'פילגש בגבעה' ומשמעויותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

הפתעה… האישה מושבת על ידי אלוהים בבית, להיות עקרת הבית, ולהיות שמחה בהיותה אם.

בסדנת ההתפכחות שסידר לנו ולדימיר פוטין, הבבל"ת הפרוגרסיבי על ‘שלום עולמי’ ו'אחוות נשים' מעולם לא נשמע טוב יותר!

בסקירה קצרה זו מיקדנו את ההתייחסות המקראית אודות האישה. למצער, במקרא קיימת אמביוולנטיות כלפי נשים הבולטת בעיקר בספר משלי. לאורך ספר זה, נזכרת האישה בהיבטים שליליים, כזרה, נוכרייה וזונה, אולם בסופו נחתם הספר בשיר הלל בן 22 פסוקים ל-אשת חיל, המשבח אותה בעיקר על עמלה לפרנסת משפחתה ומסירותה לבעלה, אך גם על חוכמתה ויראת השמיים שלה. החל מהמאה ה- 16 נתקבל המנהג הקבלי לשיר שיר זה בכל ליל שבת, ברוב תפוצות ישראל…

פעמים רבות התפרצה אלימות נגד היהודים בעולם מתוך איזו מצוקה כלכלית או אחרת במדינה בה הם חיו. במקרה של ממלכת פרס ומדי, לא הייתה כל מצוקה כלכלית. הממלכה פורחת, עורכת משתאות אינסוף ונראה, שהכול מתנהל על מי מנוחות ואלכוהול…

מזמור זה מנוצל עד היום כדי לשמור את האישה עמוק עמוק בתוך הבית…

המטרה שלי, לתת כוח לאימהות, בכל סטטוס שהוא להאמין בעצמן, להקשיב לאינטואיציות שלהן ולהתעלם מביקורות הסביבה. בספר שנקרא על שמו של בני בכורי, אני מספרת: מי הנשים שהיו לצידי ברגעים הבודדים ביותר; איך התגברתי על הדיכאון שלאחר הלידה, שכמעט ומנע ממני להניק; ואני חושפת את האדם שדרש ממני "זיכרון דברים" בתמורה לתינוק שלי