האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
מה היה קורה בקורס טיס של חיל האוויר אם הייתה מִתגלֵית תרמית במבחן הסוציומטרי? מה היה קורה בבה״ד 1 בית הספר לקצינים של צה״ל אם הייתה מִתגלֵית תרמית הסוציומטרי? מה היה עושה הרמטכ״ל רא״ל אביב כוכבי אם היה נחשף לתרמית שכזו? אבל במשטרת ישראל? לא קרה שום דבר. חושבים להפוך דף ולהמשיך הלאה…
בהחלטה זו קיבלו זכויות האדם והאזרח מעמד אבסולוטי ומוחלט לפני זכות הקהילה להתגונן מפני הנגיף ושיקולי הבריאות. זה כנראה, לפחות לדעתי, המשמעות של חלם משפטי או הפוסל במומו פוסל. אין כנראה מילים אחרות כדי לתאר את העניין…
האם ייתכן כי השופטים שלנו מקנאים בארגון הבינלאומי "רופאים ללא גבולות" ויוצרים בהינף קולמוסם "שופטים ללא גבולות"?
יחידת זק"א נולדה בכאוס של האוטובוסים המתפוצצים בשנות ה-90 של המאה הקודמת; ויצאה, במידה רבה, משליטת המשטרה. בעצם, מעולם לא הייתה ממש בשליטתה. "תמנון רב זרועות בלתי נשלט", נהגו לכנות אותה אנשי משטרה…
אז אין לנו חבר משובעים. לעומת זאת, יש לנו "חבר מושפעים" [אין שגיאת כתיב]. התקשורת, על כל מרכיביה, כבר הרשיעה וגזרה את עונשו של משי-זהב…
מאמר זה עוסק בתרבות ההשתקה והחנופה, שהכשירה דורות של שוטרים ומפקדים; ושבגינה – ובשל חוסר הרצון להוציא כביסה מלוכלכת החוצה – קיצרתי את קורס השוטרים בשפרעם ליומיים בלבד…
אין לבוא בטענות לפרקליטה שחתמה על כתב האישום. היא בוודאי פרקליטה טובה וראויה המשקפת במעשיה חינוך משפטי פגום. הטענות צריכות היות מכוונות כלפי מעלה…
נקווה שהשופטת בבית המשפט המחוזי בבאר שבע רק התבלבלה ואין בכך סימן להתקפה על הנורמות המקובלות בצה"ל…
ליבי עם השוטרים האומללים ובני משפחתם, שוטרים שנטלו את החוק לידיהם, חצו כל קו אדום, שילמו מחיר כבד, כולל מאסר [מוצדק] בגלל ה"אין ברירה": לאמור: אטימות הפיקוד הבכיר כלפיהם, כלפי מצוקתם, זעקתם, עצימת עין, אדישות, הפקרתם, לבד, אל מול עולם עברייני, שכל כך רצו להתמודד מולו ולהכריעו…
פרשת השוטרים הנוקמים ממחישה יותר מכל, עד כמה קוד הנאמנות בתרבות הארגונית המשטרתית הוא חד צדדי: כשהשוטר נקלע לצרה, הוא לבד. מפקדיו – שכבר מזמן אינם זוכרים שהם ועד העובדים שלו – הם הראשונים להתנער ממנו, והמערכת בעקבותיהם…
