מורכבות במשפט, בשיטור ובאכיפת חוק

כדי להפריך את האבסורד בדברי השופט דנציגר כדאי לשאול אותו ואת חבריו לערכאה את השאלות הבנליות הבאות…

בכל פעם שמתרחש רצח מחריד באמצעות נשק חם (כלי ירייה), קמה צעקה גדולה, בעיקר מצד ארגוני נשים, בדרישה לקחת את כלי הנשק מכולם. הבה ונבחן זאת לאור עובדות ונתונים מספריים…

היום פורסם כי בית המשפט הגבוה לצדק – בהרכב הבא: כבוד השופט חנן מלצר; כבוד השופט יצחק עמית; וכבוד השופט דוד מינץ – שחרר החלטה קצרה הקובעת כי הקמת הוועדה לחקר פעולות מח"ש בטלה. כידוע, אני התמניתי לעמוד בראש הוועדה יחד עם הפרופסורים רינת סנג'רו ו-אבי דיסקין…

אנו עדים להתפוררות – סטגנציה במערך ההגנה והשמירה על בסיסי צה״ל. מדובר בסימפטום חמור מאין כמוהו המעיד על התנהלותו של צה״ל בכל דבר ועניין, מהקטן ועד הגדול…

על דרך ה ה י ק ש – הסכמתו בעל פה של היועץ לפתיחת חקירה נגד ראש הממשלה – אם ניתנה – צריכה הייתה להתקיים בפני שני עדים ובוודאי שצריך היה לתעד הסכמה זו ב כ ת ב לאחר מכן. כך לדעתי על בית המשפט לנהוג בבואו לבחון את השאלה אם היועץ המשפטי לממשלה נתן הסכמה…

איני יודע מה הסיבה להתנהגותה זו של נשיאת בית המשפט. אני יודע כי כבוד השופטת עשתה טעות גדולה כאשר פנתה לנתניהו כ"נאשם מספר 1" , אם אמנם כך פנתה…

הסכמה בכתב, ולא בשום דרך אחרת!

יש לקונה בחוק הישראלי שאינו מתייחס לשמעית עדויות נגד ראש ממשלה זמן קצר לפני הבחירות. את הלקונה הזו ניתן לפתור, בוודאי זמנית, בדרך הבאה…

לא ניתן לקבוע בצורה גורפת כי על כל מומחה מז"פ יכולה לשפיע "הטייה קוגניטיבית" מבלי לבדוק את הרקע האקדמי שלו, את הניסיון שלו ואת רמת חשיפתו לפרטי התיק שהוא בדק. יש גם לקחת בחשבון את נוהלי החקירות והטיפול במוצגים ולבדוק עד כמה המומחה היה חשוף אליהם ועד כמה זה השפיע עליו.

אני, באופן אישי, יודע שהטיות כאלה במז"פ הישראלי, לפחות בתקופה בה שירתי, היו נדירות עד בלתי קיימות…

תופעת "הסדרי הטיעון" במסגרת ההליך הפלילי היא תופעה בעייתית, יש שיגדירו אותה כרעה החולה של מערכת אכיפת החוק. לימוד ובחינת התופעה של "הסדרי טיעון, מביאים אותנו לשאול: האם אפשר לייצר צדק ללא משפט?