האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
[לחזור לכתב העת משטרה וחברה לחץ כאן] [לאוסף המאמרים בנושא שיקום, לחצו כאן] [להורדת המאמר כאן: שלמה בן-עמי – המשטרה כמכשיר לשיקום הקהילה] שלמה בן עמי, פרופסור מלא במחלקה להיסטוריה, אוניברסיטת תל-אביב, משמש כשר לביטחון הפנים מאז 7/7/99 (התקבל במערכת בפברואר 2000, אושר לדפוס בפברואר 2000) המאמר מבוסס על הרצאתו של הכותב בפני סגל הפיקוד הבכיר של משטרת-ישראל, … להמשך קריאה
המאמר מציג תקופה סוערת בחייה של משטרת ישראל. בין השנים 1968 – 1977 נבנה משרד המשטרה, במתכונת חדשה למעשה, ועוצבה מערכת היחסים והסמכויות שבין משטרת ישראל לשר הממונה עליה. בבסיס הדיון עמד המושג "אין אחריות מיניסטריאלית ללא סמכות". מוסברים התהליכים שהובילו להרחבת סמכויות משרד המשטרה, התחזקות מעמד השר וסמכויותיו בפועל, ולבניית מנגנונים למניעת לחצים פוליטיים מהמשטרה. כמו כן, מתוארים תהליכים מרכזיים בעבודת המשטרה בשנים אלו: בנית המנגנון המשטרתי של המאבק בפשיעת הצווארון הלבן; המאבק להשוואת שכר השוטרים לשכר אנשי הקבע ופתיחת השערים לגיוס אנשי צבא וסטודנטים; קבלת האחריות על ביטחון הפנים, הקמת המשמר האזרחי והיחידה המיוחדת למלחמה בטרור.
הצדעה לנשיא בית המשפט העליון, השופט מאיר שמגר ז"ל. את המאמר הזה תרם שמגר לכתב העת "משטרה וחברה" מיד עם פרישתו מכס המשפט. למי שרואה דקויות, ניתן למצוא בו רמזים למה שחשב שמגר על עידן אהרן ברק, שרק התחיל באותה עת…
[תמונתו של גלעד ארדן נוצרה והועלתה ע"י Koby12345. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה: [CC BY-SA 4.0; תמונתו של מני יצחקי הועלתה לויקיפדיה ע"י חטיבת דובר משטרת ישראל. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0] [מאמר זה נכתב ביחד עם דר אורית שלו בשנת 2000]¨ … להמשך קריאה
[מאמר זה ראה אור לראשונה בכתב העת, מראות המשטרה, גיליון 175, ינו'-פב' 2000] [לקובץ המאמרים אודות 'ועד שוטרים' ו'התאגדות שוטרים', לחצו כאן] כללי איגודים מקצועיים של שוטרים ("Police unions", או "Police benevolent associations") קיימים ברוב העולם המערבי אולם ההתייחסויות אליהם מצד הממסד השלטוני והמשטרתי חלוקות במקומות רבים. יש הרואים בהם איזון בריא לפיקוד המשטרה וגורם המשחרר … להמשך קריאה
בשנים 1993-1991 הופעל בבאר-שבע פרויקט קהילתי – ניסיוני, במסגרתו הפנתה המשטרה מועמדים פוטנציאלים, שביצעו עבירות, לגמילה, לקבוצת ה- N.A. (נרקומנים אנונימיים), במסגרת תנאי השחרור בערובה. מחקר זה בודק האם חברות בקבוצת ה- N.A. בבאר-שבע השפיעה על דפוסי הפשיעה של עבריינים מכורים שפנו/הופנו לקבוצה. מטרת המחקר הייתה לבחון את כדאיות שיתוף הפעולה של רשויות אכיפת החוק עם קבוצה זו, ועם מערכת הגמילה הממסדית שהתפתחה על בסיס "תוכנית שנים-עשר הצעדים" של ה- .N.A…
אחד המאפיינים של מערכת מורכבת – בטבע ובקרב בני אנוש – הוא העובדה, שלמרות ובנוסף ל'מטרת-העל', כל חלק בה מוגדר ומונע על ידי מטרה נפרדת, וקיימים מתחים, קונפליקטים וסתירות בין המטרות הללו. מערכת אכיפת החוק אינה שונה מבחינה זו.
בקונפליקטים הללו אין רע, כל עוד הם נשמרים ברמה סבירה, גם אם בטווח הקצר הם יוצרים בעיה. זו הדרך של מערכת מורכבת להתפתח ולהתאים עצמה לסביבה דינמית המשתנה במהירות. לכן – שוב, עד רמה מסוימת – הם בריאים למערכת ומטייבים אותה…
זהו דף הלימוד של השיעור: 'הארגון הצבאי – מאפיינים ארגוניים' בקורס ללמידה עצמית: '(משטרה), פשיעה, חוק חברה', שעודכן ל- 2023. הוא כולל הרצאה הוקלטת, מצגת שיעור, מצגת שאלות חזרה ומאמרים רלוונטיים להעשרה. אין ארוחות חינם: 'ארגונים צבאיים' נבנו לתכלית מסוימת. משמע, הם יהיו אפקטיביים הרבה פחות בתחומים אחרים. על יתרונותיהם הגדולים; ומחלותיהם חשוכות המרפא של ארגונים צבאיים כמו משטרת ישראל וצה"ל…
משטרות בעולם, ובתוכן משטרת ישראל, נוטות לראות בנתוני הפשיעה ותאונות הדרכים תפוקה של מידת הצלחתן. כמה זה נכון? זהו דף הלימוד של השיעור: 'האם משטרה מורידה פשיעה ות"ד?' בקורס ללמידה עצמית: '(משטרה), פשיעה, חוק חברה', שעודכן ל- 2023. הוא כולל הרצאה הוקלטת, מצגת שיעור, מצגת שאלות חזרה ומאמרים רלוונטיים להעשרה.
[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Sarah Armitt לאתר flickr] ניתן למנות 6 רפורמות חשובות בשיטור המערבי, כולן החלו בארצות הברית (המשטרה הבריטית, הטובה בעולם, מעולם לא נזקקה לרפורמה משמעותית בתרבותה ובאופן תפקודה): הרפורמה הפרוגרסיבית במשטרת ארצות הברית – שנות העשרים של המאה הקודמת: מהפכה שבאה מתוך המשטרה האמריקנית, שהאיש המזוהה ביותר איתה היה אוגוסט וולמר, מרשל ברקלי-קליפורניה (1932-1907). … להמשך קריאה
