מורכבות במשפט, בשיטור ובאכיפת חוק

הרבה כעס עורר בקרבכם המאמר מאתמול, שעסק ב'מפעל הזבל' של המשטרה, ותגובות קשות חטפתי מכם. מעבר ל'ירידות' האישיות, היו גם סוגיות ענייניות, ואמירות המחייבות תגובה. המאמר משיב לשאלה, על מה מסתמכים טיעוני. הוא מביא מקורות, בעברית ובאנגלית, ואתם מוזמנים להעמיק בהם. משעשיתי זאת, הגיע תורי לשאול: אתם גאים בכלל המקצוע שלכם? אוהבים אותו? אתם רואים בעצמכם שוטרים מקצועיים? אז איך אינכם מכירים חומרים בסיסיים על משטרה? זה לא חלק מהאחריות הציבורית שלכם? רופאים נוהגים כך? עורכי דין? עובדים סוציאליים? ממתי הזיעה היא תחליף לשכל?

'מפעל הזבל של הארגון' הוא כינוי למכלול פעולות הסרק המבוזבזות של ארגון, שאינן מייצרות ערך: כשלים ונפל בפס הייצור; בזבוז בחומר, באנרגיה, בזמן, במקום, ובמאמצים פקידותיים וניהוליים. כחמש מאות שוטרי סיור – בשנותיהם הראשונות במשטרה – עוזבים מידי שנה את משטרת ישראל. אלה שוטרים שהושקעו בהם ממון, ומאמצים רבים בהכשרות, והכל ירד לטמיון. רובם אינם עוזבים בשל חוסר התאמה למשטרה, אלא בשל חוסר התאמה לתרבות הארגונית…

עד היום למדנו, שמה שמבדיל משטרה בחברה דמוקרטית ממשטרות במדינות אחרות, הוא שני אלמנטים הבסיסיים שחייבים להתקיים: מתן לגיטימציה למשטרה; ואמון ציבורי בה. האבדן העקבי והמואץ של שני האלמנטים הללו במשטרות המערב, מחייב – בהיעדר לגיטימציה אזרחית – להישען, יותר ויותר, על לגיטימציה שלטונית, כמו במדינות הדיקטטוריות. משמע, הרבה פחות קשב לציבור; פחות שיתוף פעולה עמו, ומטבע הדברים, אלימות משטרתית גוברת מצד שוטרים, שהחרדה האישית שלהם לקיומם תלך ותתעצם!

המאמר בוחן את הגישה לתופעת ההתאבדות במקורות היהודיים, לאור התאבדותה של אסתי ויינשטיין ז"ל, שיצאה בשאלה מחסידות גור. הבסיס ההלכתי לאיסור של התאבדות ביהדות (האיסור קיים בכל הדתות המונותיאיסטיות), הוא הפסוק : "את דמכם לנפשותיכם אדרוש". לפי דברים אלה, אין סנקציה הלכתית על המתאבד, אולם חז"ל, ובעקבותיהם הרמב"ם, הטילו על המתאבד – וליתר דיוק על משפחתו – שורה של סנקציות הלכתיות. יחד עם זאת, מתאר המקרא מספר מקרים של התאבדות, שהיחס כלפיהם סלחני ואף חיובי לעתים, כמו אלה של שאול ושמשון; מאז מסעות הצלב פוסקים מתייחסים בסלחנות מופגנת, לאותם אלה ששלחו יד בנפשם כדי לא ליפול ביד המרצחים הנוצריים; כך גם בזמן שואת יהודי אירופה ובמאבק לתקומת ישראל…

ארצות הברית צריכה לבצע אפיון ביטחוני על בסיס עובדות, ולא על בסיס מוצא, אתניות או מין. אם אני מחפש רוצח סדרתי גבוה במיוחד עם שיער כהה ואומרים לי שהוא איטלקי אמריקני, לא אחפש אירים או שחורים, אלא איטלקים גבוהים. באשר לתקינות פוליטית, היא עלתה בחיי אדם. נמאס לי מהפוליטיקלי קורקט. נשיא צרפת – בעת ביקורו בארצות הברית – השתמש בביטוי "טרור איסלאמי", ומחלקת המדינה הוציאה את המילים מהפרוטוקול. הצנזורה הזאת אבסורדית. היחידים שייעלבו מהשימוש במילים 'איסלאם קיצוני' הם המחבלים והקיצונים. אם אתה נעלב מזה, משהו איתך לא בסדר…

הדרישה לפטור את חוקרי המשטרה מתיעוד קולי וחזותי של חקירות ביטחוניות – שמתבצעות, על פי רוב, בשיתוף שירות הביטחון הכללי (שב"כ) – צודקת מאוד. תיעוד כזה יפגע פגיעה ממשית ביכולת לחקור עבירות ביטחוניות ובאיכות החקירה. הוא עשוי להרתיע נחקרים מפני מסירת מידע. זאת, בשל החשש כי שיתוף הפעולה עם הרשות החוקרת יתגלה לחבריהם ולארגון הטרור באמצעות התיעוד החזותי או הקולי, אשר יועבר כחומר חקירה. המצב הזה כבר מתקיים, הלכה למעשה, במשפטיהם של חברים בארגוני פשיעה…

המפכ"ל אלשייך צודק בטענתו כי היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) יכולה להקים ולהפיל ממשלות בישראל. פוטנציאל ההשפעה של המשטרה על הפוליטיקה עצום. הפוליטיקאים מבינים זאת היטב וכבר מזמן עברו את עידן התמימות…

עם מסמך או בלעדיו, אם זה נראה כמו ברווז, הולך כמו ברווז ועושה קולות של ברווז – זה ברווז… בעובדה, ניתן להצביע על יכולת מוכחת של השותפות: משטרה פרקליטות, להיפטר מפוליטיקאים ומבעלי תפקיד שעלולים לסכן אותם, על ידי תזמון חקירות ברגעים קריטיים: על המקרים הללו ניתן למנות את סיכול מינויו של הנשיא כיום, ראובן ריבלין לשר המשפטים; של רפאל איתן לשר לביטחון הפנים; של יעקב נאמן לשר המשפטים; של גל הירש כמפכ"ל; ועוד. היה זה הנשיא, ראובן ריבלין, שכינה את השותפות הזו "כנופיית שלטון החוק"…

לא "ניצני פשיזם" מתבטאים להבנתי במחאת החיילים, אלא מצוקה הזועקת לקשב פיקודי אוהד ומכוון. מומלץ לצה"ל לבחון את האטרקטיביות לה זוכה כיום השירות במשמר הגבול בעיני המועמדים הצעירים לשירות: שבעה מתמודדים על כל מקום! התופעה נובעת להבנתי, מן השילוב הבריא יותר המאפיין את יחידות חיל זה, בין מפקדים בוגרים ומנוסים בדרג הזוטר – "סרג'נטים", לבין חיילים צעירים. בהשוואה ליחידות צה"ל, האיזון הפיקודי נכון יותר. הצעירים חשים כך מוגנים יותר ומודרכים יותר.

קראתי בתדהמה את מאמרו של אלון חכמון בעיתון 'מעריב' מאתמול תחת הכותרת "מפכ"ל המשטרה מציג: כך נמנע מראשי הרשויות לעבור על החוק". האם כולם עוברי חוק? התשובה היא חד משמעית לא! יתרה מכך, האם המצב במשטרה טוב יותר? בעבר, ובעיקר בשנים האחרונות אנחנו עדים , לצערי, לתופעות שחיתות של אנשי משטרה מהרמה הבכירה ביותר ועד לשוטרי השטח. על מי אנו מתנשאים, ולמה? מה זכותנו להדביק סטיגמה על אחרים?