ועדת המשטרה בלשכת עורכי הדין יצאה נגד העובדה, שהמשטרה מחזיקה בצורה בלתי תקינה במאגרי מידע על מי שהתיקים נגדם נסגרו מחוסר אשמה או זוכו בצורה מוחלטת בדינם. הוועדה צודקת: אין הסמכה מפורשת בחוק למשטרה לשמור את המידע לגבי אנשים שעננת החשד נגדם התפוגגה. על כן, שמירת נתוני זיהוי של חשודים שתיק החקירה נגדם נסגר או נאשמים שזוכו מהווה פגיעה בפרטיות ואינה מידתית!

מטרת המאמר למקד את תשומת הלב הציבורית, המחקרית והמקצועית בישראל בתופעה המכונה 'התאבדות באמצעות שוטר', המוכּרת בעיקר בארצות הברית ופחות מכך מחוצה לה בכלל ובישראל בפרט. היא צצה במקומותינו בשנה האחרונה, דווקא במפגשים של פלסטינים עם חיילים ושוטרים, במסגרת גלי הפרות הסדר. המאמר סוקר את התופעה, מציג מקרים בולטים שלה שהתרחשו בישראל, עומד על היקפה ומאפייניה, מבהיר כיצד אפשר לזהותה בזירת הפעולה, ומציע דרכי פעולה כדי להתמודד אִתה.

התבשרנו היום, כי השר ארדן מחבק יוזמה ישנה של משרד האוצר, ומאחד את מכלול הגופים העוסקים במניעה לגוף אחד, פעולה שתחסוך כפילויות בכוח אדם והוצאות שוטפות בסך 20 מיליון שקלים. אחרי 28 שנים של פעילות, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול צפויה להתפרק ולהתאחד עם שני גופים נוספים - "עיר ללא אלימות" ו"מצילה". כך תיווצר רשות אחת, חדשה וגדולה, שתהיה כפופה למשרד לביטחון הפנים. השינוי הזה ינפק, מן הסתם, כותרות מאיימות לא מעטות בעתיד הקרוב על פגיעה קשה בציבור, במלחמה בסמים וכדומה, אבל האמת היא, שיש טעם רב בשילוב הזה, למרות שכדרכם של שינויים הוא יתקיים מהסיבות הלא נכונות... (אילוצי תקציב...).

המאבק לצמצום האלימות נגד נשים במשפחה זכה להצלחה יחסית במגזר היהודי. אבל, דומה שכל הפעולות שנעשות בו 'אינן עובדות' כשמדובר במגזר הערבי. מדוע? בתרבות המזרח, כבוד הוא עניין של חיים ומוות. יתרה מכך: הערבי לא יכבד את מי שאיננו מכבד את עצמו... היפוכו של הכבוד הוא הקלון (אלעאר). מכיוון שאין כבוד למשפחה ערבית שאינה שומרת על כבודה, היא אינה יכולה לתפקד בסביבתה כאשר אות של קלון דבוק עליה. על כן, היא תעשה כל דבר למחוק את החרפה. לכן, אין עונש שיכול להרתיע אדם "הגואל את כבוד משפחתו" וגם מוות של אדם אהוב עדיף בהרבה על היכולת לחיות עם הקלון. לחשיבותו של הכבוד באזורנו יש השלכות רבות משמעות גם על יחסי ישראל-ערב...

לשימוש במצלמות השלכות בהיבטים של הגנת הפרטיות, זכויות חשודים, נאשמים ונפגעי עבירה ודיני ראיות. בשל כך, יהיה על השוטרים להקפיד על הפעלת המצלמות בהתאם לחוק. המאמר עוסק בהיבטים הללו...

תחום העיסוק הבעייתי ביותר במשטרה הינו המודיעין! במהלך השנים, עשרות אנשי המודיעין 'חצו את הקווים' והפכו לעבריינים. תופעה זו היא היא בלתי נתפסת ממש. לא אגזים אם אומר כי המודיעין המשטרתי הפך לבית ספר לעבריינים בכירים ולכשל מערכתי מהמעלה הראשונה... המאמר הזה מספק תשובות מדוע!

לפי השמועות, עומד אגף החקירות להיחצות לשניים: חלקו האחד - להב 433, שגם בראשו עומד ניצב, כמו בראש אגף החקירות - יוכפף ישירות למפכ"ל כמעין אגף בפני עצמו לחקירות ברמה הארצית. האגף המוקטן יתמקד בשליטה מקצועית על יחידות החקירה בשטח, וימונה אליו כפי הנראה מינוי חיצוני: שופט מחוזי לשעבר או פרקליט מחוז, מחוץ לשורות המשטרה... גם אם הרפורמה הזו היא בדיה ולא תבוצע, היא משקפת לנו נאמנה את נקודות התורפה של המשטרה, ואת הסיבות שהגיעה למצבים של פער רלוונטיות עמוק שכזה עם המציאות. אם תבוצע ותצלח, יתקדם המפכ"ל שלב נוסף ברפורמה שלו להצלת המשטרה מעצמה!

מתוך הבנת ייעוד המשטרה ותפקידיה, ומתוח אבחון האופן שבו היא בנויה בשטח, ניתן לקבוע, ללא ספק, שעל מנת שהמשטרה תהיה 'ארגון בריא', האגף הדומיננטי ביותר צריך להיות אגף הסיור. אבל אופס... אבל אין אגף כזה. מעולם לא היה (אגף המבצעים איננו אגף סיור!). מישהו דואג שלא יהיה ושלא יתפוס עוצמה. הסיור הוא התחום הזנוח במשטרה ותורת ההפעלה שלו לא התעדכנה במהותה מעולם הוא נשאר חלש, מנוון, סובל מבעיות של איכות כוח אדם שבחלקה אינה מתאימה, ומאי התאמת תפקידיו למציאות משתנה!!