האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
שני תקדימים יצר עמוס לביא בערב אחד: הוא ראש ארגון הפשיעה הראשון בישראל שהתחתן (עדות לגילם היורד של ראשי משפחות הפשע ואולי גם לקדנציות הקצרות שלהם);
והוא ראש ארגון פשיעה הראשון בישראל שיריביו הצליחו להשליך רימון לאתר החתונה שלו…
אין ארוחות חינם… כשאתה ראש משפחת פשיעה, הסיכוי להזדקן הוא ממש לא משהו. ב- 3 באוקטובר 2022 הגיע גם בני שלמה לסוף הדרך.
מיכאל מור – כמו ראשי משפחות פשע אחרים, הכלואים עימו – אינם טיפשים. הם מבינים שאין וואקום, ושהותם בכלא הייתה זרז לאויביהם לקבוע עובדות חדשות בשטח, באופן שבו, לכשישתחררו זה יהיה למציאות שונה לחלוטין. לכן, מערכת בריתות חדשה נרקמת ביניהם כבר בכלא…
השופט רובינשטיין בחר להיפרד מכס השיפוט בהכרעה בשני תיקים עקרוניים הקשורים לתנאי כליאה בישראל: הכרעה במספר עתירות המתייחסות לתנאי החיים במתקן חולות בו מוחזקים זרים, והכרעה בעתירה עקרונית של האגודה לזכויות האזרח, רופאים לזכויות אדם ומערך הקליניקות המרכז האקדמי למשפט ולעסקים בישראל המתייחסת לצפיפות בבתי הכלא בישראל ושטח המחייה הממוצע הראוי לאסיר…
מאמר קצר זה מסכם מאמר מפורט יותר שאף הוא בבחינת מועט המחזיק את המרובה והוא עצמו פותח צוהר לתוכנו של ספר שיצא בשנה האחרונה בשם What Works in Crime Prevention and Rehabilitation: Lessons From Systematic Reviews בהוצאת ספרינגר ניו יורק. בעיניי, חשיבותה של הסקירה היא בגירוי המתעניינים והמחפשים תכניות טיפול ושיקום בעלות אפקט מוכח לצורך עיצוב מדיניות מבוססת ממצאים.
ב- 21 במאי 2017 יצא האתר 'מידה' בהאשמה מעניינת כלפי משטרת ישראל. לטענתם, היא מתחמקת מלספק נתונים על מה שמכונה, עבירות מין לאומניות. משמע: עברות מין של גברים ערבים נגד נשים יהודיות, בנימוק של "הימנעות מקטלוג אוכלוסיות" ו"פגיעה בפרטיות הקרבנות". המשטרה מצידה עמדה בסירובה לפרסם נתונים. האם צדקה?
פרנסואה אבוטבול – בנו של העבריין המיתולוגי פליקס אבוטבול, ואחיו של עבריין חשוב אחר, אסי אבוטבול – היה ראש ארגון פשע ויעד חשוב של המשטרה, שהתמחה בגביית חובות על ידי סחיטה, אלימות, ואיומים. הוא סיים את חייו בגיל צעיר, בתחילה בבדידות של תאי מעצר או של דירות מקלט יוקרתיות; ולבסוף, בצרור כדורים בתחנת דלק בשרון, והוא בן 40 בלבד…
כמה פעמים שמענו מפקדי משטרה, בכל הדרגים, המצהירים, עם כניסתם לתפקיד, על כוונתם להפוך סדרי עולם ולהנהיג שינויים דרמטיים? כמה פעמים גילינו, כשעברה הסערה, כי השינויים הללו מוכרים לנו משום מה? כמה פעמים ניסו 'למכור' לנו 'חידושים' לכאורה, שלא היו אלא עטיפה מחודשת לשיטות עבודה שהכרנו היטב בעבר?
ההיסטוריה מלמדת, שארגוני פשיעה רבים מתקשים להתאושש לאחר שמנהיגיהם יצאו לגלות ארוכה או ריצו תקופות מאסר ארוכות. כך קרה, למשל, למשפחת אבוטבול מנתניה, למשפחת אברג'יל ולזאב רוזנשטיין. גם שלום דומרני עובר היום את הקשיים הללו…
אם אנשים מתעדים את קורותיהם בפייסבוק, אז למה עבריינים לא? התשובה ההגיונית היא, כיוון שתיעוד מעשים פליליים עלול להפליל אותם. אבל מסתבר שתאוות הפרסום מתגברת פעמים רבות על החשש להיתפס. כך למשל, בינואר 2017, התעללו נערים בנכה חסר ישע ותיעדו זאת בפייסבוק בשידור חי. ויש גם מקרים שהפרסום דווקא משרת את המבצעים. זה למשל המצב במקרה של מה שמכונה 'רוצחי הפייסבוק', הפועלים מדחף של נקמה.
