האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
אדוני השר לביטחון הפנים, זה נחמד שהצלחת להיבחר בעשירייה הפותחת בליכודיאדה האחרונה באילת, אבל השעון מתקתק והקדנציה שלך כשר לביטחון הפנים יכולה להסתיים מוקדם מהצפוי. כדאי שתקדיש מחשבה לסוגיה איך תצטייר בדברי ימי המשרד והמשטרה.
עסקאות הטיעון מאפשרות לתובעים ויוצרות להם תמריצים לנפח את כתבי האישום כדי להתמקח עליהם ולנהל משפטי הוכחות מתישים כאשר הנאשם מתעקש להילחם על חפותו. הן יוצרות תמריץ לחוקרים להתמקד בחדרי החקירה במקום לצאת לשטח ולהביא ראיות, הן מרפות את ידיהם ומנוונות את מקצועיותם, והשופטים הנתקלים במקרים רבים יותר בהם נאשמים שהתחילו את המשפט בכפירה לבסוף הודו באשמה, עלולים פחות ופחות להאמין לנאשמים. כך, במקום לרסן את תופעת עסקאות הטיעון הם מזינים ומחריפים אותה ואת רמת הענישה בישראל.
מאמר זה עוסק במצבם של בתי סוהר הצבאיים, בתפקידם ובמטרותיהם בצה"ל ובחברה הישראלית, ובשינויים שעברו במהלך השנים, בהשוואה לשינויים בסביבתם. מטרתו, להביא למודעות את מצבם של בתי הסוהר הצבאיים, את משמעות הכליאה בהם על החברה בכלל ועל הכלואים בפרט, את החשיבות בהגדרה חדשה של תפקידם החברתי ולעורר את מקבלי ההחלטות במדינה בכלל ובצה"ל בפרט ליישם בהם רפורמה משמעתית.
נס גדול קרה השבוע למפכ"ל, רוני אלשיך, ולמשטרת ישראל. בעודם מתענגים על ליטופה של (רוב) התקשורת – תגובת הנגד למאמצי היתר של ח"כ דודו אמסלם וחבריו להצר את צעדי המשטרה, בעקבות חקירות נתניהו – התרחש רצף של אירועים, שעלול היה להפוך את הקדנציה כולה לקוריוז…
כיכר העיר הפכה למקום הכי סואן במקומותינו. לשם גוררים "חשודים" כדי לסרוק את בשרם במסרקות ברזל; ולשם גם מגיעות ה"תלונות" על הטרדה מינית או התנהגות מינית בלתי מוסרית, שתחילתן בראיונות עיתונאיים או בשברי רכילות ברשתות חברתיות. המערכות הציבוריות הממוסדות צריכות לעשות חושבים ולהתעשת נוכח הצבעת אי האמון בהן, כי עקיפת שלטון החוק ובחירה בביוש פומבי מסוכנת להגינות, לצדק ולכבוד האדם…
אך פרדוקס הוא, שבדיוק בעת שהוויכוח, סביב העסקתו (השגויה) של היועץ האסטרטגי למפכ"ל, ליאור חורב, מתלהט וגורם אי נוחות למשטרה בכלל, ולמפכ"ל בפרט; מוכיחה המציאות עד כמה האסטרטגיה של חורב עובדת: ככל שהמפכ"ל מזוהה (בטעות…) עם חקירות ראש הממשלה, גוברות ההתקפות עליו מצד חסידיו (השוטים…) של בנימין נתניהו, וב'הפוך על הפוך', משתקם מעמדו הציבורי, והוא 'מאותרג' על ידי רוב התקשורת.
בעידן של קטרזיס עולמי בתחום ההטרדות המיניות, כשכמו בתכנית ריאליטי, כל יום מצמיח לנו מקרי הטרדה מינית חדשים, וכאשר חזקת החפות (קרי, הקביעה ש"אדם זכאי כל עוד לא הוכחה אשמתו") התבטלה בפני הטריבונל הציבורי (עכשיו כולנו שופטים…), אנחנו עומדים לעתים מבולבלים: מה אמת ומה חדשות מזויפות (Fack News)? מתי מוציאה אישה דברים מכאב ליבה ומתי מדובר בסגירת חשבונות מגמתית?
בתחילת אוקטובר ידעה ארצות הברית את רצח ההמונים החמור ביותר בתולדותיה, במהלכו נרצחו 59 בני אדם ונפצעו מאות נוספים. עבר רק חודש, ובתחילת נובמבר ארע רצח המונים נוסף: גבר לבוש מדי קרב נכנס לכנסייה מדרום לסן אנטוניו במהלך טקס ופתח באש. 26 נהרגו, עוד 27 נפצעו. היורה נהרג אחרי מרדף קצר. שוב, בריטואל שאין לו סוף, חוזר ומתעורר הדיון אודות מדיניות החזקת כלי נשק בידיים פרטיות. להלן ארבעה פרטי מידע חשובים להעמקת הדיון בנושא…
שיטת משפט הגורמת ל"עסקה" להיות מפתה כך שהליכה למשפט הופכת למסוכנת, משקפת יותר כפייה אינקוויזיטורית של הודאה מאשר חוזה בין שווים…
את מה שידע ליפא העגלון בשיר המיתולוגי של יחיאל מוהר, ח"כ דודו אמסלם לא הפנים כנראה… אחרי סדרת 'סיכולים ממוקדים', אפקטיביים וכואבים, נגד המשטרה, הוא הלך צעד אחד רחוק מידי, והגיע עד לסנדוויצ'ים של השוטרים… עתה, התקפות נוספת שלו על המשטרה – מוצדקות ככל שתהיינה – לא תיתפסנה יותר כענייניות, אלא כרדיפה לשמה, על רקע חקירות משפחת נתניהו
