יאיר רגב: "וְשׂוֹנֵא מַתָּנֹת יִחְיֶה…"

מפתה וקל בפרשת 'מתנות נתניהו', להתרכז בצהוב ובמוסרני; אבל, ראוי להתנשא גבוה יותר, ולפתח שיח ציבורי המתמקד במימד הערכי המוסרי, ומקדם דיון משמעותי בנורמות, זכויות אדם ותקינות שלטונית…

פנחס יחזקאלי: מפכ"ל במדרון אחורי

האסטרטגיה של רב ניצב רוני אלשייך, להתייצב בראש אנשיו בחקירות ראש הממשלה – ולחטוף את עיקר האש – יכולה להתפרש על פי מיטב האתוס הצבאי של מפקדים בצבא, שבא לידי ביטוי במושג 'אחרי': המפקד מסתער על היעד בראש כוחותיו. רק שהשלכות האתוס הזה על הרמה האסטרטגית, והוצאתו מחוץ להקשר הצבאי הטקטי לעולם המשטרתי, יכולה להטעות…

חגית לרנאו: פרופ' פול קאסין ותופעת הודאות השווא

לאחרונה ביקר בארץ סול קאסין, פסיכולוג אמריקאי אשר בשלושים השנים האחרונות חוקר את התופעה של הודאות שווא, במאמץ להפנות את תשומת הלב של אנשי משטרה, משפט ואקדמיה לקשר בין כללי החקירה הנהוגים בחלק גדול ממדינות המערב לבין החשש מפני הודאות כוזבות. מחקריו מבוססים – בין היתר – על ניתוח אירועים בהם התברר בדיעבד כי החשוד הודה הודאת שווא…

פנחס יחזקאלי: פרשת גל הירש חוזרת…

האם יש במדינת ישראל יש אליטה נבחרת של גורמים, במשולש  יועץ משפטי לממשלה – פרקליטות – משטרה, שמסכלת מינויים לא רצויים לגופים הללו? בשאלה הזו עסקנו לא-מעט בעבר. היא עלתה בפעם האחרונה בסוגיית טרפוד מינויו של תת אלוף במיל' גל הירש למפכ"ל המשטרה, בקיץ 2015. לאחרונה, שבה הפרשה וצפה, בעקבות אחד הספיחים של פרשת ריטמן: ראש חטיבת המודיעין המושעה, גיא ניר, פנה למבקר המדינה בטענה שראש אגף החקירות היוצא, ניצב מני יצחקי, פעל באופן אקטיבי לסיכול המינוי, על מנת לסלול לממלא מקום המפכ"ל דאז, ניצב בנצי סאו, את הדרך למפכ"לות.

פנחס חזקאלי: איסוף מידע נגד חוקרים ועובדי מדינה אחרים: זה חדש??

טלו קורה מבין עיניכם – וזה ממש לא קשור לבעד או נגד נתניהו, אלא למהותה של שחיתות וליכולות בעלי האינטרסים: בכל מקום שמעורב כסף גדול ו/או אינטרסים כבדי משקל, יעשו בעלי העוצמה, ככל שיוכלו, להטות את ההחלטות לטובתם! הנושא הזה מצוי – מטבע הדברים – בצל, אבל, איסוף מודיעיני נגד רגולטורים וחוקרים בכירים – וגם נגד מקבלי החלטות חשובות אחרים במגזר הציבורי – מתרחש כל העת!

מדובר, הן באיסוף גלוי, הכולל כל מה שקיים באינטרנט על אדם מסוים (למשל, מחקר עומק של דפי הפייסבוק של האיש והמעגלים הסובבים אותו); ובמידת הצורך גם סמוי.

יאיר רגב: התאבדות בועז ארד – האם הלכנו רחוק מידי?

הפניקה מטלטלת. החשד הוא לבעילה אסורה בהסכמה של קטינה, בגיל שבין 18-16, תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך וכדומה. תקופת ההתיישנות הינה 10 שנים לאחר שמלאו לקטינה 18. דהיינו, היא רשאית להתלונן עד גיל 28. המתלוננת חייה עם בועז ארד לפחות 4 שנים…

חגית לרנאו: צמצום הזנות… האמנם?

בימים האחרונים פורסם דוח הצוות הבין‑משרדי לבחינת הכלים לצמצום צריכת זנות בישראל. בראשו עמדה אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים. הצוות הוקם על ידי שרת המשפטים ביוני 2016, ולצד הסקירה הכללית של מאפייני הזנות בישראל ודרכים לצמצומה, הוא התבקש להתייחס להצעות החוק בדבר הפללת לקוחות זנות…

אני עם אסף חפץ!

30 שנה שרתתי במשטרה, וגם כשהייתי במדים לא הססתי – בכתב ובעל פה – למתוח עליה ביקורת. אני הראשון שיצא נגד התרבות הארגונית המשטרתית. אני יכול לכתוב עליה ספרים… אבל, התרבות הזו רחוקה מלייצר מצב של מתעלל וקרבן. כל מי שטוען שהיא כוללת "מרמס של גופן ונפשן של נשים" מדבר מתוך בורות גמורה!

משה בלאיש: אלימות קיצונית נגד מיעוטים בדמוקרטיות

המאמר בוחן את הסיבות לכך, שמדינות דמוקרטיות פועלות, לעתים, בניגוד למהותן ולעקרונותיהן, ונוקטות באלימות בלתי מידתית קיצונית כנגד אזרחיהן בני המיעוטים. מקרים אלה אינם שכיחים כלל וכלל שכן מנגנוני ההגנה של הדמוקרטיה מונעים ממנה להפעיל כוח באופן בלתי מידתי. אולם, לעתים רחוקות, בעתות של משבר ובנסיבות חריגות, מנגנוני ההגנה הללו כושלים…

פנחס יחזקאלי: ההיסטוריה של הפשע המאורגן בישראל, חלק ראשון – ילדות. תקופת הצנע

עברו כמאה שנים מאז קבע משוררנו הלאומי, חיים נחמן ביאליק: "לא נהיה עם נורמלי, עד שיהיו לנו זונות יהודיות וגנבים יהודים". היום, הפשע המאורגן הישראלי מגלגל הרבה מעל ל-50 מיליארד ש"ח בשנה; וכמו ההי טק – גם הוא הפך לשם דבר בעולם… ניתן לחלק את התפתחותו לחמש תקופות. התקופה הראשונה – ה'ילדות' – תקופת הצנע (1959-1949) היא נושאו של מאמר זה.