"כל העולם הוא במה", קבע שייקספיר, ו"כל הגברים והנשים רק שחקנים". רק שאצל שייקספיר יכול היה השחקן, בתום ההצגה לרדת אל 'מאחורי הקלעים'.  היום אנו חיים בסרט מתמשך, שאיננו עוצר לעולם. המוזר הוא שמידי פעם מסתבר לנו, כי דווקא ה'שחקנים' הראשיים שוכחים לעתים את המצלמות...

אחת התכונות המאפיינות מנהיג היא היכולת לזהות סחף בעייתי בדעת הקהל והאומץ לעצור אותו - לעתים בגופו. כיוון ש'אין ארוחות חינם', מתלווה לכך, מן הסתם גם מחיר לא מבוטל. את האומץ הזה נראה הערב בתוכנית "אנשים" שתשודר הערב ב'קשת 12', שבה על פי הפרסומים ב'ידיעות אחרונות' מודה המפכ"ל לשעבר, רב ניצב אסף חפץ, בפה מלא, בפני עדי מאירי, שניהל מערכות יחסים רומנטיות עם נשים ששירתו תחתיו...

הביאו אותך - מחוץ לשורות המשטרה - כדי לנקות את השורות ('האורוות'); כדי להפיח תרבות ארגונית חדשה ונקייה במשטרה; כדי לתקן ולשפר. מה קיבלנו? כאוס מוחלט... קרא פעם את "חוברת משטרת לואי דה פינס"... תלמד הימנה הרבה: מאום לא תיקנת. מאום לא שיפרת. הצהרות לרוב... הבטחות הרבה... נאומים כחול... אבל שיפור לא מצאנו... והכל בלשון המעטה.

מה קורה כשהון ושלטון מתערבבים ביחד? ילדים נטבחים בבתי-הספר - המקומות בהם הם אמורים להיות הכי מוגנים. אני מדבר, כמובן, על אמריקה. ומה הקשר להון-שלטון? פשוט מאד. חברות הנשקים מפעילות שם כוח גדול על חברי הקונגרס והסנאט כדי שיוכלו להמשיך למכור נשקים. אבל לא זאת בלבד - הן גם חוסמות את המחקר בנוגע לדרכים היעילות ביותר למניעת פציעות מנשקים חמים...

אלי 'קוסם' נעים - עבריין ירושלמי, כריזמטי וכוחני, בתחילת שנות החמישים לחייו, נשוי לגלית ומתגורר במתחם הולילנד בירושלים. הוא החל את הקריירה הפלילית שלו ככייס, והיום הוא מנהל ארגון פשע. אולם, נוטה להסתבך בקטנות כאחרון העבריינים, וישב בכלא יותר ממחצית חייו...

מפתה וקל בפרשת 'מתנות נתניהו', להתרכז בצהוב ובמוסרני; אבל, ראוי להתנשא גבוה יותר, ולפתח שיח ציבורי המתמקד במימד הערכי המוסרי, ומקדם דיון משמעותי בנורמות, זכויות אדם ותקינות שלטונית...

האסטרטגיה של רב ניצב רוני אלשייך, להתייצב בראש אנשיו בחקירות ראש הממשלה - ולחטוף את עיקר האש - יכולה להתפרש על פי מיטב האתוס הצבאי של מפקדים בצבא, שבא לידי ביטוי במושג 'אחרי': המפקד מסתער על היעד בראש כוחותיו. רק שהשלכות האתוס הזה על הרמה האסטרטגית, והוצאתו מחוץ להקשר הצבאי הטקטי לעולם המשטרתי, יכולה להטעות...

לאחרונה ביקר בארץ סול קאסין, פסיכולוג אמריקאי אשר בשלושים השנים האחרונות חוקר את התופעה של הודאות שווא, במאמץ להפנות את תשומת הלב של אנשי משטרה, משפט ואקדמיה לקשר בין כללי החקירה הנהוגים בחלק גדול ממדינות המערב לבין החשש מפני הודאות כוזבות. מחקריו מבוססים - בין היתר - על ניתוח אירועים בהם התברר בדיעבד כי החשוד הודה הודאת שווא...

האם יש במדינת ישראל יש אליטה נבחרת של גורמים, במשולש  יועץ משפטי לממשלה - פרקליטות - משטרה, שמסכלת מינויים לא רצויים לגופים הללו? בשאלה הזו עסקנו לא-מעט בעבר. היא עלתה בפעם האחרונה בסוגיית טרפוד מינויו של תת אלוף במיל' גל הירש למפכ"ל המשטרה, בקיץ 2015. לאחרונה, שבה הפרשה וצפה, בעקבות אחד הספיחים של פרשת ריטמן: ראש חטיבת המודיעין המושעה, גיא ניר, פנה למבקר המדינה בטענה שראש אגף החקירות היוצא, ניצב מני יצחקי, פעל באופן אקטיבי לסיכול המינוי, על מנת לסלול לממלא מקום המפכ"ל דאז, ניצב בנצי סאו, את הדרך למפכ"לות.

טלו קורה מבין עיניכם - וזה ממש לא קשור לבעד או נגד נתניהו, אלא למהותה של שחיתות וליכולות בעלי האינטרסים: בכל מקום שמעורב כסף גדול ו/או אינטרסים כבדי משקל, יעשו בעלי העוצמה, ככל שיוכלו, להטות את ההחלטות לטובתם! הנושא הזה מצוי - מטבע הדברים - בצל, אבל, איסוף מודיעיני נגד רגולטורים וחוקרים בכירים - וגם נגד מקבלי החלטות חשובות אחרים במגזר הציבורי - מתרחש כל העת! מדובר, הן באיסוף גלוי, הכולל כל מה שקיים באינטרנט על אדם מסוים (למשל, מחקר עומק של דפי הפייסבוק של האיש והמעגלים הסובבים אותו); ובמידת הצורך גם סמוי.