מורכבות במשפט, בשיטור ובאכיפת חוק

בניגוד ליחסי הרמטכ"ל עם שר הביטחון, החוק מציב את השר לביטחון הפנים בעמדה נחותה בהרבה משל המפכ"ל, ויוצר מצב, לפיו נגזר על שני ממלאי התפקידים הללו להתקוטט ביניהם כל העת על סמכויות… וגם על קרדיט ואגו. זו גם הסיבה שבדרך כלל מתמנה מפכ"ל שנראה לשר שהוא חלש ויזדקק לו כגיבוי מול הניצבים. הוא אגב, תמיד מתבדה… ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות יחסי המפכ"ל עם השר הממונה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

מתוך הפרסומים נראה כי השר לביטחון הפנים, גלעד ארדן, נהנה מהבולטות שמקנה לו תהליך בחירת המפכ"ל; אבל, רגעי התהילה הללו הולכים להיות קצרים… המסגרת החוקית של יחסים אלה – השונה מהותית מזו של יחסי הרמטכ"ל עם שר הביטחון, יוצרת מצב שבו השר והמפכ"ל מתקוטטים ביניהם רוב הקדנציה, כשהשר זקוק לשיתוף הפעולה של המפכ"ל, הרבה פחות מאשר להיפך…

המאמר סוקר התפתחות היסטורית תהליכית, במעמד הילד בהליך הפלילי, גישות ותפיסות משתנות המשפיעות על חוקי הנוער בישראל ובעולם. הוא נוגע בהתלבטות, בין הליך ענישה להליך שיקום קטין המעורב בפלילים; ומרחיב על הקטין בהליך הפלילי מתקופת המקרא, ימי הביניים, דרך חקיקת נוער מתקופת המנדט…

לשוטר יתרונות רבים ובלתי מנוצלים כסוכן שינוי של עמדות הציבור כלפי המשטרה, ורמז ליכולת זו אנו רואים בעבודתם של רבים מהשוטרים הקהילתיים. אך, האם ניתן לשנות את עמדות השוטרים כך שישפיעו על התנהגותם?

שיטות החקירה בישראל מניחות את המבוקש; החשוד אשם ולפיכך לגיטימי להפעיל נגדו כל שיטת חקירה במטרה שיודה באשמתו. התמריצים שיצרו את השיטות הללו הם תולדה של מעמד ההודאה בישראל…

כיוון ששום דבר כבר לא קשור לשום דבר ב'מלחמת העולם' שמנהלים האמריקנים נגד עצמם, המיקוד עתה הוא כריסטין פורד…

קצין משטרה, שכותב – או מקריא – משפט כמו "אנו יכולים לסמן סדרה נוספת של מהפכות תפיסתיות… כמו גם את העמקת הנורמות והדוגמה האישית עבור אזרחי ישראל…", הוא לא יותר מסימפטום מצוין לאבחנה הידועה של המצב הארגוני משטרת ישראל: מחלה חשוכת מרפא של שלטון הביורוקרטיה ושלטון הנהלים, ופער רלוונטיות הולך ומעמיק בינה לבין המציאות שבתוכה היא מתפקדת!