מורכבות במשפט, בשיטור ובאכיפת חוק

'חרקות' היו תופעה סוציולוגית רווחת בשכונות דרום תל אביב, בשנות השישים ותחילת שנות השבעים של המאה הקודמת. היום הן מבוצעות על ידי צעירים בדואים ברחובות באר שבע…

בית המשפט העליון בספרד קבע ביום שישי 21.06.19 כי חמישה גברים שבעלו נערה בפסטיבל שוורים בשנת 2016, אשמים באונס קבוצתי. כל זאת לאחר הפגנות ענק במשך כשנתיים של מהומות, שסחפו המונים…

בשנת 2014 פרסמו אוניברסיטת חיפה ומרכז אמאן את ספרו של נוהאד עלי – "אלימות ופשיעה בחברה הערבית בישראל, קונספירציה ממסדית או פשיעה תרבותית". עלי מנתח את הרקע והסיבות לתופעת הפשיעה בחברה הערבית, בשני צירים מרכזיים המנוגדים מאוד זה לזה: הראשון הוא אחריות הגורמים השלטוניים. השני עוסק בהיבטים התרבותיים חברתיים בחברה הערבית, שמקשים מאוד על חיסול התופעה…

המחדלים רובצים ברמה המקצועית והפיקודית. הדיווחים, ברמה המקצועית והפיקודית, לא באו כלל כדי ביטויים באותן "ישיבות סטטוס" שמתקיימות במשטרה. בעובדה: מאום לא  צף, לא עלה, מעלה מעלה, ב"צנרת הפיקודית" החלודה משאיש לא דיווח – ואיש לא שאל ולא הקשה קושיות אלמנטריות. מפקד המחוז וסגנו כלל לא דווחו? גם  קצין האח"ם של מחוז ש"י  לא דווח?. הם לא ידעו?

התמונה העצובה של חוסר מקצועיות העולה מהעיסוק באסון מירון בל"ג בעומר 2021 – אינה זרה למשטרת ישראל. היעדר מקצועיות היא אחת הבעיות הקשות ביותר שלה מאז היווסדה, ופתרון אינו נראה באופק…

פרשת רצח תהילה נגר זכרה לברכה, ממחישה במלוא חריפותה את הבעייתיות של עסקאות הטיעון במשפט הפלילי בישראל, היוצרות לעיתים פער בלתי מתקבל על הדעת בין האמת המשפטית לעובדות המקרה, ובין האשמה לעונש; ומציפה את מה שמכונה 'ההיגיון הפרדוקסלי של עסקאות הטיעון'…

כשיורדים לקרקעית, נשאר רק להמריא… בעת האחרונה ניתן לראות ניצנים ראשונים של התעשתות וחזרה לפרודוקטיביות, שאפיינה את דוברות המשטרה בימיה הטובים…

השלטון המקומי הוא מרכיב מרכזי וחשוב בניהול שגרת החיים בקהילה וביצירת סביבה בטוחה וחיונית ויש לו השפעה משמעותית על מניעת פשיעה וסטיות חברתיות אחרות. הרשויות המקומיות בחברה הערבית התפתחו במרוצת השנים והפכו למנגנון מרכזי בחיי תושביהם אך גם לזירה של תחרות פוליטית וחברתית פנימית. מה השפעתו על התפתחות הפשיעה במגזר?

האתיקה של הארגון מסמנת את "הרף", את מתכונת ההתנהגות הראויה. לעומתה, התרבות הארגונית מסמנת את ההתנהגות בפועל. הבעיות האתיות של הארגון מתמצות בפער ביניהם…

בשנת 2010, נערך על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת דו"ח מקיף בנושא הפשיעה והאלימות בחברה הערבית בישראל ובו נסקרו הגורמים להתגברות האלימות והפשיעה. הדו"ח סוקר את גורמי הרקע לפשיעה בחברה הערבית ומחלק אותם לשתי קבוצות – גורמי עומק בחברה הערבית בישראל וגורמים חברתיים כלכליים…