האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
עובד הנחשב ל'מצליח' הוא ה'גיבור' של הארגון. זה שתופס תמיד את המקום הראשון בתחומו (מכירות למשל), וש'מטפס' כל הדרך למעלה. התדמית הזו אגב, מעוצבת במידה רבה על ידי הארגונים לצורכיהם. זו אחת הסיבות, שכולם שואפים להיות 'מצליחנים' בנוסח הזה, למרות שבפועל, רק מעטים יכולים באמת להיות שם.
במחקר שנערך על ידי ד"ר סטפני ליכטנפלד ועמיתיה, אנשים שנחשפו לגירוי ירוק, היו יצירתיים יותר באופן משמעותי, לעומת אנשים שנחשפו לצבעים אחרים. אם כך, כל שנותר הוא לגשת לחנות חומרי בניין, לרכוש צבע ולצבוע את קירות המשרדים בירוק…
טוקמן וג'נסן (1977) הגדירו מודל להתפתחות הקבוצה/הצוות, הכולל חמישה שלבים ההכרחיים במחזור החיים של קבוצה. ארבעת הראשונים הם שלבים הכרחיים, על מנת שקבוצה תתפתח, תוכל להתמודד מול משברים, למצוא פתרונות ולהפיק תוצאות. השלב האחרון והבלתי נמנע הוא שלב הדעיכה…
קבוצה בארגון (group) היא תת מערכת בתוך ארגון (שניים או יותר אנשים המקיימים אינטראקציה חברתית); חבריה חולקים מטרה משותפת ומקיימים תלות הדדית ביניהם. הם תופסים את עצמם כקבוצה ונתפסים כך על ידי אחרים.
מאמר זה מוקדש לאחד המושגים השגורים בידי מנהלים בדרגים שונים, ונשלפים ללא הרף או מינון: לחדשנות ארגונית. כמעט ואין עובד – ולא משנה באיזה דרג – ושאינו מתבקש להפגין חדשנות, יצירתיות ומה שמכונה, 'חשיבה מחוץ לקופסה' במסגרת פועלו. כיוון שהסביבה התחרותית מתחזקת, מעוניינות הנהלות הארגונים להאיץ בעובדיהם להביא להם את "האקס פקטור" – כפי שהם מכנים זאת – ולאתר את אלה שמסוגלים לכך…
אחת העובדות המרתקות בקמפיין בחירות היא, שאנחנו יודעים איך הוא מתחיל; איך אנחנו רוצים שהוא ייגמר; יכולים להשתדל לנתב אותו לשם; אבל, לעולם לא תהיה לנו שליטה על התוצאה, וגם לא על התהליך. לא תמיד תהיה לנו ההבנה / היכולת לזהות סיכונים מתהווים ולמנוע מהן לפגוע במטרות הראשוניות של הקמפיין. אחד הכלים שעוזר לנו לשליטה על התהליך הוא ניתוח הרשת החברתית והארגונית של הקמפיין…
"כל העולם הוא במה", קבע שייקספיר, ו"כל הגברים והנשים רק שחקנים". רק שאצל שייקספיר יכול היה השחקן, בתום ההצגה לרדת אל 'מאחורי הקלעים'. היום אנו חיים בסרט מתמשך, שאיננו עוצר לעולם. המוזר הוא שמידי פעם מסתבר לנו, כי דווקא ה'שחקנים' הראשיים שוכחים לעתים את המצלמות…
ארגונים נדרשים להיות בעלי יכולת להתאים את כוח האדם שלהם, כל העת, לשינויים תכופים: חברתיים, טכנולוגיים, כלכליים, משפטיים, פוליטיים ואחרים. בהקשר זה, 'גמישות ארגונית' מוגדרת כיכולת הארגון להתאים את עצמו במהירות לדרישות משתנות של הסביבה שבה הוא פועל, בתחומים של כמות העובדים; הרכבם; וגם, לגבי האופן – והמקום – שבו מתבצעת עבודתם…
להצגה העצמית יש תפקיד חשוב באופן שבו החברה, הארגון שבו אנו חברים או הקולגות שלנו תופסים אותנו. לא סתם אנו בוחרים רק את התמונות הטובות ביותר לדפי הפייסבוק והאינסטגרם שלנו…. אבל, מה נכון שייכנס לתוך ההצגה העצמית הזו שלנו?
אחד הסוציולוגים החשובים ביותר במאה העשרים, ארווינג גופמן, עמד על ההבדלים בין האני הפנימי לאני החברתי. בין מי שאנחנו באמת, למי שהיינו רוצים שאחרים יחשבו שאנחנו… "כדי שנוכל לתפקד בחברה באופן יעיל", קבע גופמן, "אנחנו זקוקים להצגה עצמית אסטרטגית"! היום, בעידן הרשתות החברתיות, התאוריה הזו של גופמן נכונה יותר מתמיד
