אם פרשות - כמו: גירוש התימנים מכנרת, עצירת העליה מצפון אפריקה והימנעות הקיבוצים מקליטת העולים הללו - היו אבני הדרך הראשונות בשנאה ארוכת השנים בין המזרחים ה'בבונים' לאליטה המייסדת וליורשתה, אליטת ההון, הרי מהומות ואדי סאליב ב- 1959 היו הפעם הראשונה שבה הקבוצה הזו התריסה בחזרה. המאמר מוקדש למהומות, לתגובת הממסד אליהם ולהשלכותיו.
תקציר: מה בין יוהרה ליהירות? לכאורה מדובר במונחים זהים. אולם יש ביניהם הבדלים דקים הגורמים לעיתים קרובות לבלבול ביניהם. יהירות מתייחסת לגישה נפשית ולתחושת עליונות אישית שבה אדם רואה את עצמו כבעל ערך רב יותר או כשווה יותר מאחרים. יוהרה, לעומת זאת, היא מושג שנחשב "כבד" יותר ולעיתים בעל אופי קולקטיבי, המתבטא לעיתים גם בשאננות…
כל קבוצה חברתית מייצרת שפה ייחודית המגדירה אותה ומבחינה, בינה לבין קבוצות אחרות. שפה זו עשויה לכלול מונחים, ביטויים וסמלים ייחודיים המאפשרים לקבוצה להגדיר את עצמה ולהבחין את אנשיה מזרים. לתופעה הזו יש שם: אינטראקציה סוציו-לינגוויסטית (Socio-linguistic Interaction) או שפה קבוצתית (Group Language), וכמו כל קבוצה, גם תנועת ה-WOKE והמחאה בישראל עושה שימוש אפקטיבי וממוקד בטיפוח השפה הקבוצתית.
היחסים בין טורקיה לאיראן הם מקרה בוחן מצוין לבן המערב הבוחן מערכות באופן ליניארי של ידיד או אויב. במזרח התיכון יש בדרך כלל גם וגם. היחסים הטורקיים איראניים מורכבים משילוב של יריבות מתמשכת ושיתוף פעולה על בסיס אינטרסים משותפים. היסטורית, הפערים הדתיים והמאבקים הפוליטיים בין המדינות הובילו לעימותים, אך במקביל, המציאות הגיאופוליטית והכלכלית כפתה עליהן שיתופי פעולה רבים לאורך השנים...
שאלו אותי, מהו 'מם אינטרנטי'? אז הנה ההסבר לכולם: זהו סוג של תוכן, לרוב תמונה, סרטון או משפט קצר, שמופץ ברשתות חברתיות ובאתרי אינטרנט בצורה ויראלית. הממים לרוב משקפים רעיונות, אירועים, או תופעות תרבותיות, ומטרתם יכולה להיות בידור, סאטירה, או להעביר מסר חברתי או פוליטי באופן הומוריסטי או חתרני.
לאחר שבשנתיים האחרונות הייתי מעורב באופן עמוק גם בניסיון לפתור את המשבר החוקתי ברמה המקצועית, הגעתי למסקנה, שעד שלא נטפל בשורשי החרדה ובגורמים המקטבים, לא נוכל להגיע להסכמות מייצבות. הרושם שלי הוא שבקבוצות הסוציולוגיות שמרכיבות את הימין אפשר למצוא נכונות רבה הרבה יותר להתפשר. הבעיה היא בעיקר אצל האחוס"לים, ולייתר דיוק בחוגים רדיקלים במחנה האחוס"לי, כיוון שיש מעט מאוד אנשים אמיצים שמוכנים לעמוד מול העוצמות האדירות של הגורמים הקיצונים והמקטבים במחנה שלהם.
אליטת ההון הישראלית היא אליטה יהירה, השקועה עד צוואר בתיאוריות ה- WOKE. טובת עמה רחוקה ממנה, והיא מיטיבה רק עם עצמה. היא בטוחה שהיא מעל לחוק שנועד רק להשתיק מתנגדים. היא מתבטלת בפני הערבים, שונאת את היהודים הלאומיים, ומאמינה, שלפני הטוב צריך להגיע הגרוע מכל. היא מבינה שזמנה קצוב, נמצאת כבר רגל אחת בחו"ל, אבל לפני שתהגר סופית, היא תחריב פה ככל יכולתה!
'אליטה' תיקרא 'הגמוניה', אם היא מצליחה לשלוט ולנווט את הערכים והנורמות בחברה, וזהו ההסבר ליציאתה של אליטת ההון הישראלית לרחוב בנובמבר 2022. היא איבדה את יכולתה לשלוט ולנווט את הערכים והנורמות בחברה. משמע, היא איבדה את ההגמוניה!
שאלה מרכזית בניהול בעולם ה- WOKE היא, האם יש מקום לערער על ערכים פרוגרסיביים כשהם מתנגשים עם האינטרסים העסקיים, או שהמוסר החברתי גובר על שיקולי יעילות? מנכ"ל גוגל לשעבר, אריק שמידט, גילה שהתשובה לשאלה היא שלילית בגדול, גם במחיר יצירת תרבות ניהולית של שקר!
ההיגיון הפרדוקסלי של לבישת הבורקה, החיג'אב והניקאב גורס כי בעוד שבמקרים של בחירה אישית וחופשית - כמו של נשים מוסלמיות החיות במערב - נשים עוסקות בדרך כלל בהפצת הלבוש הזה ככלי לביטוי עצמי, הרי שכאשר הוא נכפה על נשים במדינות האסלאם, כל הנימוקים בעד לבישתם נמוגים. הוא נתפס ע"י נשים רבות ככלי דיכוי, שיכול להתבטא בכפייה חברתית ודתית, הגבלת חירות אישית, אובייקטיביזציה של נשים, דיכוי זהות אישית ושימוש פוליטי. אז, הן יוצאות ומפגינות נגדו.
