האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
עולם הניהול המודרני הופך פניו אל השטח. זמנו של המנהל הזוטר הופך יקר יותר ויותר. אם אלו סדרי העדיפות, הרי תפקידה של ה'ישיבה' ככלי ניהולי קטן והולך. ברגע כזה או אחר, מודה בכך כל מנהל, ולו השמרן ביותר. אלטרנטיבות לא חסרות.
ולמרות זאת, דומה כי עוד ארוכה הדרך עד שניגאל מ'עונשו' של כלי בעייתי זה.
ההתפתחות הטכנולוגית של שני העשורים האחרונים – בתחום של ניתוח רשתות ארגונית (Organizational Network Analysis – ONA) ו- אופטימיזציה רשתית של ארגונים – היא מהירה ומשמעותית. בדרך, היא מנפצת הרבה מהאמיתות הניהוליות שעליהן התחנכו מנהלים כמעט מאה שלמה…
ככל שמגבירים שימוש בסקרים, הנזק למחוברות הארגונית גדל, ומתפתחות התארגנויות של מנהלים ועובדים, המסרבים להשתתף במשחק הזה של מחלקת משאבי האנוש. מקרים כאלה מוכרים היטב בארגונים גדולים…
לעוצמה יש ממד אנרגטי. על כן, אפשר לדמות את המנהלים – בעלי העוצמה – בארגון לרשת של תחנות כוח, המספקים חשמל (או ליתר דיוק, 'אנרגיה'), למרכיבי הרשת הארגונית כולה. המאמר מביא דוגמה לכך…
מדוע נבחר – בפברואר 1941 – דווקא הגנרל ארווין רומל (Irwin Rommel) לפקד על קורפוס אפריקה, ולמה כינו את הכוח הגרמני הזה – שחש לעזרת האיטלקים המובסים על ידי הבריטים – קורפוס אפריקה? האם רומל נבחר בגלל שהצטיין ובלט במהלך מבצע אבחת מגל (כיבוש מערב אירופה)? ממש לא. הכל מהסיבות הלא נכונות!
אם הייתה ההיסטוריונית המפורסמת, ברברה טוכמן, כותבת את ספרה האייקוני, 'מצעד האיוולת' עכשיו, היו פלישת ארה"ב לאפגניסטן מחד גיסא; והנסיגה ממנה, מאידך גיסא, תופסים בו מקום של כבוד…
לעג הגורל הוא שדווקא אחד התכנונים האסטרטגיים המבריקים שידענו בעת החדשה: התכנית הגרמנית לכיבוש מערב אירופה בשישה שבועות (לפני עידן השריון והמטוסים) – תכנית שליפן (Schlieffen-Plan) המפורסמת, נכשלה; וזה אולי הלקח העיקרי מתוכנית זו: לעולם עלול אי הוודאות לגבור על כל תכנון, טוב ככל שיהיה!
בערבה של מערכת טננברג – שעצרה את פלישת רוסיה לפרוסיה המזרחית במלחמת העולם הראשונה – היה ברור לגנרל הרוסי סמסונוב שהובס. "היום יש מזל לאויב. לנו יהיה מזל מחר…" אמר לאנשיו כשנפרד. למחרת התאבד בירייה… נרצה או לא, המזל ממלא תפקיד חשוב בחיינו בכלל ובתכניותינו בפרט; והוא חבר של קבע בכל תכנון מבצעי, עסקי, רומנטי ואחר. ואם פתחנו במערכת טננברג, בואו נעקוב אחר התפקיד שמילא המזל במערכה הזו…
חייבים להתעשת, לקבל ולבצע את ההחלטות הנכונות. נשאלת רק השאלה איך…
האינטליגנציה המסורתית (IQ) עוסקת בכישורים הקוגניטיביים והרציונליים כמו כישורים אנליטיים, זיכרון של חומר, לוגיקה, יכולת הנמקה מילולית וכד'. מבחני אינטליגנציה רבים חוברו על מנת לקבוע את מנת המשכל ולאשר מה שהיה מקובל על כולם כיכולת אינטלקטואלית מולדת, יכולת גנטית. לעומתה, האינטליגנציה הרגשית (EQ) מדברת על יכולות נרכשות, שאפשר לשפר באמצעות למידה ואימון. ללא תלות במנת המשכל…
