מורכבות בניהול

בדף זה מרוכז כל חומר הלימוד הרלוונטי לפרק: 'קבוצות בארגון'.

תקציר: הגישה הרגילה והמוכרת, כמו גם השכיחה ביותר, לניסיונות ליישם שינוי ארגוני, היא בדרך של הטמעת ה'שינוי מלמעלה למטה' ('Top-Down'). אבל יש גם אפשרות נוספת: החדרת 'שינוי מלמטה למעלה' ('Down-Top') …

ה'נוהל' הינו מנגנון שליטה חיוני, אולם התופעה של ריבוי נהלים הפכה לרועץ לארגונים ביורוקרטיים רבים. כיצד לקיים את האיזון העדין שבין הצורך החיוני בקיום נהלים והיכולת למנוע מהם להפריע להתפתחות נכונה של הארגון?

המונחים 'שיקול דעת מוטעה' ו'רשלנות' הינם שני מרכיבים בתהליך קבלת ההחלטות של בעל תפקיד וביצועו בפועל. קו הגבול ביניהם קשה להגדרה חד-משמעית. שני האלמנטים – 'שיקול דעת מוטעה' ו'רשלנות', קיימים גם במקרים של הצלחה. אולם, מטבע הדברים הם נכרכים אחר הכישלון, כיוון שלעתים הם משמשים אותנו לצרכים של הגדרת אחריות משפטית במקרים אלה.
בנוסף לפן המשפטי קיים פן שונה לחלוטין – הפן המנהלי. פן זה תופס טעויות של בעלי תפקיד בארגון כחלק מתהליך של למידה ומכיר בצורך של ארגונים להיות 'סובלניים לטעות' להתיר מרווח טעות לאנשיהם. היכן קו הגבול בין טעות לגיטימית ב'שיקול דעת' ל'רשלנות'? מה המשמעות של קו גבול זה על יכולתם של "ארגונים צבאיים" להמשיך ולהתפתח?

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית – CC0 Creative Commons – שעוצבה והועלתה על ידי Free-Photos לאתר Pixabay] [לאוסף המאמרים בנושא רוטציה ככלי ניהולי, לחצו כאן] המאמר עודכן ב- 6 באפריל 2020 ד"ר פנחס יחזקאלי וד"ר אורית שלו הם מומחים בתחומי הניהול. גרסה מוקדמת של מאמר זה ראתה אור לראשונה בכתב העת 'ניהול', באוקטובר 1995; ולאחר מכן … להמשך קריאה

'כאן לא אוניברסיטה' משפט זה מוכר היטב ללובשי מדים. משמעותו הינה בדר"כ 'פה לא עוסקים בהבלים', פה מתייחסים לדברים ברצינות ולעניין. אולם, עצם ההתייחסות אל אוניברסיטה כסמל לחוסר רצינות ואל 'לא-אוניברסיטה' כהתגלמות המקצועיות טומנת בחובה מכשלה משמעותית בדרכם של ארגונים צבאיים להתמקצעות אמיתית…

תופעת האלתור והשלכותיה בארגונים היררכיים עלתה לאחרונה לכותרות העיתונים, בעקבות ראיונות שנתן האלוף בן-חנן, מפקד המכללות הפורש מצה"ל לתקשורת, שיחס את תופעת האלתור להעדר מקצועיות (סופר, 1994). תופעת האלתור אינה מאפיין של הארגון הצבאי לבדו. אולם היא הפכה מעין 'מאפיין לאומי' שיש לו השלכות עמוקות גם על המנהל הישראלי וסגנון הניהול שלו. מאמר זה עניינו בברור הקשר שבין אלתור למקצוענות, והמשתמע מכך.

המאמר מציג שלושה מודלים אפשריים של תפקיד סגן המפקד / המנהל בארגון: 'הסגן המאיים', 'המנוטרל' ו'האפקטיבי'. 'מודל הסגן המאיים' הוא המסוכן ביותר למנהלים בטווח הקצר; 'מודל הסגן האפקטיבי' הוא האידיאלי, אולם הקשה ביותר להשגה ומחייב מיומנויות אישיות גבוהות אצל הסגן והמנהל כאחד. על כן, נוטים מנהלים לאמץ את המודל האמצעי של 'הסגן המנוטרל'. מודל זה, פחות הרסני אמנם בטווח הקצר, אולם יש לו השפעות שליליות ארוכות טווח.

"מלכוד" זה מהווה ללא ספק סוגיה ניהולית ראשונה במעלה, המחייבת העמקה ודיון מקיפים יותר מהמעט הקיים היום בספרות המקצועית.

ספרו הוותיק של ג'יימס גליק  שיצא במקור באנגלית בשנת 1987, ובתרגום עברי ב- 1991. על כריכת הספר מאחור כתוב כך: כאוס הוא מדע חדש, מהפכני ומרתק, שפולש אל מעבר לתחומי המחקר של המדע הקלסי. חסידיו טוענים שמדע חדש זה הנו המהפכה המדעית השלישית של המאה העשרים, לצד תורת היחסות ומכניקת הקוונטים. כשם שתורת היחסות הפריכה … להמשך קריאה

אחד מספרי החלוץ (יצא לראשונה באנגלית ב-1976) הקלאסיים של מה שמכונה היום "הביולוגיה החברתית", שמשליכה מן הטבע אל עולם הניהול. הנחת המוצא היא שמערכות מורכבות בטבע דומות מאוד למערכות מורכבות אנושיות. על כן, בכל פעם שמשהו אינו מובן לנו בארגונים נוכל לבחון אותו בטבע ולהיפך. דוקינס מסביר את מהפכת המחשבה האדירה שעברנו בהבנת האבולוציה: במרכזה לא … להמשך קריאה