האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
מטרת חוברת זו – שהוכנה על ידי הסמנכ"ל האגדי של טבע לבטיחות, יהודה ארד ז"ל – לרכז את ההיבטים התורתיים והאחרים הקשורים לתחום המתפתח של "ניהול הסיכונים". זאת, על מנת לסייע לעוסקים בתחום לשפר את התהליך באמצעות צבירת ידע על סיכונים, דרכי הניתוח שלהם ואופן ההתמודדות עימם, יצירת הנחיה מתודולוגית ולימוד הדדי.
[לאוסף המאמרים על תכנון לסוגיו, לחצו כאן] בשנת 1994 פרסם הנרי מינצברג – מחשובי מומחי הניהול של המחצית השנייה של המאה העשרים – את הספר "עלייתו ונפילתו של התכנון האסטרטגי". למרות שעברו כמעט שני עשורים מאז פרסומו, הוא רלוונטי מאוד למציאות הניהולית של ימינו: כאשר נכנס התכנון האסטרטגי לחיינו באמצע שנות ה-60 של המאה הקודמת … להמשך קריאה
'צוות שיפור' (Quality Improvement Yeam) הוא כלי של למידה ארגונית; וכלי לשינוי תרבות ארגונית: קבוצת עובדים שמתארגנת לחקור נושא טעון שיפור, ליצור פתרונות, ליישמם ולהטמיעם, בתמיכת ההנהלה, כאשר הנושא יכול להיבחר ע"י הצוות באישור המנהלים; או מומלץ ע"י המנהלים… העיקרון הבסיסי שמאחורי צוותי השיפור הוא, שהידע מצוי בשטח: שהעובדים – ולא המנהלים – הם שמכירים היטב את נקודות התורפה של התהליכים, ואת הדרכים לטפל בהן.
הפיסיקה החברתית היא הסיכוי שלנו לפצח את סוד הסדר האחר שבכאוס. אבל גם אם נצליח בכך, עדיין נזדקק הרבה לכלים, המאפשרים התמודדות עם אי הוודאות, ביניהם ייצור ידע בזמן אמת ועידוד התארגנות עצמית. עולמנו לא יחדל להיות מורכב ודינאמיות למרות הכל…
"לי יש שני כוכבים על כתפיי, ולו יש שלושה. כיצד אוכל להתווכח עימו?" כך אמר גנרל לֶבָּא הצרפתי ערב מלחמת העולם הראשונה, בהתייחסו לחילוקי הדעות בינו לבין מפקדו, ראש המטה הכללי של צרפת גנרל ז'וזף ז'ופר… עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, טפחה המציאות על פניו של המטה הכללי של צרפת, והמדינה נחלצה אך בקושי מתבוסה צורבת כבר בחודש השני למלחמה…
[הרצאה באוניברסיטה העברית בירושלים, 24/10/2010] פרופ' חיים סידר המחלקה לביוכימיה של התא וגנטיקת האדם המכון למדעי הרפואה הפקולטה למדעי הרפואה האוניברסיטה העברית בירושלים. הרצאתו מובאת כאן בהקשר של ביולוגיה חברתית והיכולת להשליך ממערכת מורכבת בעולם אחד לדומתה במערכת אחרת – הניהולית. שימו לב לשימוש שעושים בגנים ב"נהלים". בחנו את ההקבלות המתבקשות לעולם הארגוני! [תמונה זו … להמשך קריאה
מעלה-מטה ומטה-מעלה הם שני מודלים של תקשורת ארגונית, המציינים בשמם את כיוון זרימת התקשורת: האחד, מההנהלה, מטה אל העובדים (Top Down); והשני, מהעובדים, מעלה אל ההנהלה (Bottom Up). חשיבה – הכוללת את מודל מעלה-מטה – יכולה להוביל להסקת מסקנות דדוקטיבית – מן הכלל אל הפרט. לעומת זאת, חשיבה – הכוללת את מודל מטה-מעלה – יכולה להוביל להיא הסקת מסקנות אינדוקטיבית, בה המסקנות מתקבלות מן הפרט אל הכלל…
[בתמונה: פיני גרשון, הביא למכבי ת"א 3 גביעי אירופה. צולם והועלה לויקיפדיה על-ידי אבי קדמי. התצלום הוא נחלת הכלל] מאז הפסידה מכבי תל אביב כדורסל את כתר האליפות, הפליאה התקשורת את מכותיה במאמן מכבי תל אביב, פיני גרשון. כגודל הציפיות שליוו את כניסתו לתפקיד בנובמבר 2008 – על תקן ה"משיח" שאמור היה לחלץ את הקבוצה משרשרת … להמשך קריאה
[לאוסף המאמרים על 'רעיונות מחוללים' והשלכותיהם, לחצו כאן] ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של 16צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה. * * * פעם בתקופת חיים עוצרת רכבת הזדמנויות לפתחו של איש ציבור. עלה עליה – רק השמים הם הגבול. … להמשך קריאה
בשנים האחרונות תפס השילוב הייחודי בין הביולוגיה לניהול הידע הארגוני (Organizational Knowledge Management) או (Organizational KM) את דמיונם של חוקרים מדיסציפלינות שונות. על האסכולה הזו ניתן למנות חוקרים כמו הביולוגים הצ’יליאנים הומברטו מטורנה ותלמידו פרנצ'סקו ווארלה (Maturana and Varela, 1987); האוסטרלי ויליאם פ' הול (Hall, 2003) וההודי ג' נגרג'ונה (Nagarjuna, 2006). את הפוסט הזה נקדיש לאסכולה … להמשך קריאה
