האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
בשפה פשוטה, חשיבת יחד או חשיבה קבוצתית (Groupthink) היא מצב שבו כולם חושבים אותו הדבר, גם על חשבון האמת. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות חשיבה קבוצתית – חשיבת יחד, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
הרלטיביזם הוא תפיסה שלפיה אין אמת אובייקטיבית אחת, אלא אמיתות רבות, התלויות בזהות, בניסיון חיים ובמבני כוח חברתיים. הווק לא רק אימץ את המושג, 'רלטיביזם', אלא ביצע בו 'מניפולציה סמנטית'. הוא לא אומר שכל האמיתות שוות, אלא שיש אמיתות שתקפות יותר מאחרות. כאן נוצרת המניפולציה: האמת המערבית מוחלפת באמת חדשה ונוקשה, שלא ניתנת לערעור: האמת של המדוכא.
בעבר, היה 'צדק טבעי' – המבוסס על היגיון ומוסר – שגובר על 'הצדק המשפטי'. אבל, מאז הפכה 'הצהרת זכויות האדם והאזרח' של המהפכה הצרפתית לאות מתה, הכל מתקיים בחסדי השלטון, אפילו החוק עצמו. כל מה שאינו לגיטימי הופך להיות מוצדק; ולעיתים קרובות מידי, הכלוב הופך למגינו של האדם!
בשם הקידמה והכבוד לבחירתו של כל פרט, מיעוט מאורגן שולט על רוב החברה, ומאלץ אותה להתכופף ו'לארוז מחדש' את עקרונות השוויון בפני החוק, חופש הדעה, הדת והתנועה; ומתקרב הרגע שבו כל אותן חירויות נשגבות תחשבנה בטלות ומבוטלות מול טענותיהן של כמה תנועות פרוגרסיביות, מאורגנות ותובעניות.
אם בא לכם להפעיל עורמה ותחבולה וליצור פניקה מוסרית, לכו ותפגינו בכיף בעד ערכי שוויון לסוגיהם; אבל לפחות תדעו, כשהצד השני משתמש במילה 'שוויון' (Equality) שמדובר בפניקה מוסרית מוכוונת מטרה אסטרטגית!
העימות הישראלי בשאלת עתידנו, הביא לחזית הדיון את 'האופציה החילונית'. משמע, להפוך את החילוניות לסקטור, ובאמצעות כוחו היחסי וכוחן של פשרות קואליציוניות, לשפר עמדות של הציבור החילוני ביחס לציבורים המנוגדים, בראשם 'המשיחי-מתנחלי' והחרדי כמובן. ואני אומר: לא 'חילוניות' (ובוודאי לא 'דתיות'). ציונות.
התנהגות קולקטיבית היא מצב קיצוני של קהילתיות ותחושת שיוך לקבוצה, שלה זקוק כל בן אנוש. זוהי התמזגות של הפרט בתוך הקולקטיב, עד כי הוא מאבד את הרציונל הפרטי שלו ונטמע בתוך הקבוצה. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות התנהגות קולקטיבית של קבוצה והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
בְּפֶסַח הַזֶּה נַנִּיחַ מִלִּים טוֹבוֹת, מִלִּים מְאַחֲדוֹת וּמְרַפְּאוֹת, עַל לֵב הַמְּדִינָה הָאֲהוּבָה שֶׁלָּנוּ, כָּאֵלֶּה שֶׁיָּבִיאוּ לְשֹׁךְ הַסְּעָרָה הַמִּתְחוֹלֶלֶת וְאָז נֵדַע שֶׁיָּצָאנוּ כֻּלָּנוּ מִמִּצְרִיִּים…
מה שעושה את ההבדל הוא תרבות הלמידה של הארגון, המושתתת בראש ובראשונה על תרבות התחקיר ויצירת הידע שלו…
תקציר: פשרה (Compromise) היא מונח המתאר השגת הסכם בין צדדים, במהלך סכסוך. זאת, באמצעות תקשורת, ובדרך של הבנה וקבלה הדדית של תנאים. מונח זה מקושר למונחים כמו איזון וסובלנות. במילותיי, זהו ניסיון להציע ל"יפה" את ההזדמנות להביס את "החיה" הכל כך נוכחת בחיי היומיום שלנו. האם נוכל ליישם את המינימום החיוני הזה מבלי להטיל ספק בפרוגנוזה שלו? האם זו אינה בקשה שהיא מעל ליכולותינו האנושיים?
