האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
ב- 12 במאי צריך הנשיא האמריקני, דונלד טראמפ, להודיע לקונגרס, אם הוא מאשר – שאיראן עמדה במחויבויות המתחייבות מהסכם הגרעין. חשיבות ההחלטה הזו תקשה מאוד על האיראנים להגיב – עד ל- 12 במאי – על פעילות ישראלית, נגד ההתבססות שלהם בסוריה…
באפריל 2018 תרם לנו סגן מפקד משמרות המהפכה האיראני, חוסיין סאלמי, שיעור בביטחון לאומי, על המושג 'עומק אסטרטגי'. "לישראל אין שום עומק אסטרטגי" – הוא אמר – "לא כדאי לה להסתמך על בסיסי חיל האוויר שלה, כי הם בטווח הטילים שלנו". החלק השני של המשפט נכון מאוד. אבל מה לגבי הראשון?
במקום לסדר ג'וב מיותר לפוליטיקאים נכלוליים, אפשר לבטל את מוסד הנשיאות – חסר המשמעות הציבורית – או להכניס בו תוכן אחר. למשל, למנות לתפקיד הנשיאה את כלת פרס ישראל, מרים פרץ!
הטקס האלטרנטיבי הוא לא מקום שאני אגיע אליו. אולם עצם קיומו הוא מהותה של כל דמוקרטיה משוכללת, קל וחומר, הדמוקרטיה הישראלית. כל המנגחים את קיומו של יום הזיכרון האלטרנטיבי; כל ההופכים את עצמם למשמרי הלאומנות הישראלית, חוטאים לקרבן הקולקטיבי האדיר שהוקרב על מזבח שימור צורת החיים הישראלית.
יום העצמאות הוא הזדמנות לעסוק מעט גם במלחמת שחרור קודמת שהייתה לעם ישראל – גיבוש והתייצבות ממלכת ישראל במחצית השנייה של המאה האחת עשרה לפני הספירה. לקחי הקרב בין דוד וגוליית הם פרק חובה באסטרטגיה צבאית, כי בקרב הזה ניצח דווקא החזק מבין השניים, והניצחון היה, בעצם, צפוי!
העובדה – שבשעה הגורלית שלא הייתה כמוה בחיי עם ישראל, מאז כישלון מרד בר כוכבא, עמדה לנו הנהגה בעלת שיעור קומה, בולט בכל קנה מידה היסטורי – אינה מובנת מאליה. התלכדות אקראית כזו בין שעה גורלית לבין מנהיגות הראויה לגודל השעה, היא תזמון מיוחד במינו. מה שחשוב לא פחות הוא העובדה, שאל הרגע הגורלי – למאבק הקמתה של מדינה מתוך סערת המלחמה – בן גוריון הגיע במוכנות אישית מבוססת היטב, לאחר עשרות שנות הנהגה.
השימוש ברחפנים – לשימושים אזרחיים וצבאיים – החל כטרנד שהולך ומתגבר בעולם, וגם בישראל, והיום הוא משנה את עולם המלחמה.. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות רחפנים לסוגיהם, ושימושיהם השונים, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
חברי כנסת נכבדים אנא הסדירו את סכנת הרחפנים או הטיסנים…הם לא צעצועים! השימוש הפרטי והבלתי מוסדר בטיסנים אלה מעורר סוגיות משפטיות רבות וביניהן, החשש מתאונות ופגיעה בגוף או רכוש באוויר או בקרקע, חדירה לפרטיות, פגיעה בתשתיות ובמתקנים רגישים, פגיעה ביטחונית, שימוש למטרות טרור, שימושים פליליים ועוד שימושים אשר יתגלו בעתיד עם התפתחות הטכנולוגיה.
אחותי חלשה מאוד. היא חולה. אמי משתדלת בכל כוחותיה לעזור לילדתה היקרה המתחננת להצלה: "תעזרו לי, תעזרו לי." אנחנו מוכרות את פירור הלחם האחרון שקיבלנו. הכול הולך לרופאים והם רושמים את שם התרופה שאחותי זקוקה לה. אני מתגנבת ויוצאת משער הגטו לבית המרקחת. כשנודע לבעלי החנות שאני יהודייה הם מסרבים למכור לי את התרופה ואומרים: "אתם צריכים למות, לא נמכור לכם תרופה."
סיימתי כיתה ג', אבל לא הספקתי ללמוד בכיתה ד', משום שבאחד הימים של חודש ספטמבר (אינני זוכרת את התאריך המדויק), נכנסים הגרמנים לוולוצלאבק. אנו מבינים מיד שאין זו כניסה של ידידים. הם מתפרצים באכזריות והורסים כל דבר אשר עומד בדרכם…
