האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
חדשות לבקרים, מתפרסמים בתקשורת – כולל באתר זה – "מאמרי הפחדה" לגבי מערך הרקטות והטילים הפרוס נגדנו. במאמרים הללו, מדגישים כל העת את מספר הרקטות והטילים שיש לאויבינו. אבל הנתונים שבאמת חשובים הם כמות המשגרים שברשותם וקצבי השיגור. שני אלה יכתיבו כמה רקטות באמת יפלו עלינו!
עידן טילי השיוט הגיע. קשה מאוד ליירט טילי שיוט באמצעות טילים ומטוסים, רק תותחי נ"מ מתקדמים מבוקרי מחשב ותותחי לייזר יעילים שעדיין אין יהיו יעילים לביצוע היירוט אם כי גם כאן הביצוע יהיה רחוק מלהיות מושלם.
בתאריך 24 בפברואר 1942, הוטבעה בים השחור ספינת המעפילים סטרומה כשעל סיפונה היו 768 מעפילים. רק אחד מן המעפילים, דויד סטוליאר, שרד. היה זה סיום עגום וטרגי של ניסיון להציל יהודים מתוך אירופה הכבושה בידי הגרמנים, שהיו בעיצומו של רצח היהודים בכל רחבי היבשת…
אנו ניצבים משתאים נוכח החוכא- והאטלולא המתנהל סביב חידוש המשא ומתן בין ארצות הברית ואיראן בסוגיית הגרעין, העומד היום – למרבה האירוניה – בסימן פורים…
לפי התובנה המקובלת והתקינות הפוליטית, הרשות הפלסטינית נכונה לדו-קיום בשלום עם ישראל; דו-קיום בשלום יקודם על ידי הגברת התמיכה ברשות הפלסטינית; הרשות הפלסטינית רואה בסיום "כיבוש 1967" את ליבת שאיפותיה ומדיניותה; וסיום "כיבוש 1967" (שטחים-תמורת-שלום) הוא תנאי לדו-קיום בשלום. האם הנחות אלו תואמות את המציאות הפלסטינית?
בין ישראל כמדינת חוק לכל אזרחיה, לבין מדינת ישראל כאמצעי לגאולת העם היהודי, המחויבת לקיבוץ גלויות ולירושת הארץ, קיים מימיה הראשונים מתח בלתי פתור. הכרה במתח הזה הכרחית כנקודת המוצא להבנת זהותה הייחודית של מדינת ישראל. הודות למחאת המתנגדים, נוצרה ההזדמנות לחזור לנקודת הבראשית, ולהתחייב מחדש לייעודה של קק"ל…
הפריצות לבסיסי צה"ל זה לא עבירות פליליות גרידא. זה איום אסטרטגי ותרחיש קשה שעלול להתממש במלחמה הבאה: כניסה של אוכלוסייה ישראלית עוינת למדינה לתוך המחנות בעת מלחמה, כולל בסיסי חיל האוויר וביצוע חבלות בהם במטרה למנוע מהמטוסים להמריא!
עשרות אלפי נגדים וקצינים נאמנים בדרג הזוטר ובדרגי הביניים, ממש לא מקבלים מתנת חינם. המעט שהם מקבלים פשוט מגיע להם; וזו ממש איננה שאלה משפטית להכרעה בבג"צ!
מדינה מאופיינת בכך שיש לה מונופול על כוח ונשק קטלני. בישראל, מזה תקופה ארוכה מאד, חל כרסום במונופול על נשק. המצב מחמיר והולך. מטרת המסמך להציע מטרות ואמצעים [מדיניות] למיגור נשק בלתי חוקי…
סנכרון (Synchronization) הוא מושג המבטא יכולת להכיל מתחים, מתוך יצירתה ה דינאמית של נקודת איזון, המסנכרנת ביניהם. לצורך כך נדרשים שינויים של ערכים תרבותיים, מבנה ארגוני ו- תהליכי עבודה. היכולת לסנכרן מאפשרת הסתגלות; והתוצאה המתהווה היא מה שמכונה שלימות ניגודית או שלימות הניגודים…
