אורי בר לב: פאניקת מצעד הדגלים – על מה?
מי שאיני רוצה להיסחט בבזאר התורכי שלנו, צריך להפגין אדישות. לא מאיימים עלינו. רוצים לירות? בבקשה. שאו בתוצאות. אנחנו בשלנו!
האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
מי שאיני רוצה להיסחט בבזאר התורכי שלנו, צריך להפגין אדישות. לא מאיימים עלינו. רוצים לירות? בבקשה. שאו בתוצאות. אנחנו בשלנו!
אצל הרמטכ"לים האחרונים, שיטת ההשתקה עובדת, אף שכולם מבינים ויודעים על הכישלון החמור בהטמעת מערכת הצי״ד ליחידות המילואים, שהם רוב הצבא היבשתי; וחוסר יכולתם המיקצועית של אנשי המילואים להשתמש בה בשדה הקרב. אבל, כלפי חוץ משקרים שהכל בסדר. בסוף זה בטחון עם ישראל…
מצטער להפריע באמצע חגיגות הממשלה החדשה; והלוואי שאתבדה… אבל, אחרי הניצחון החמאסי בנקודות, במלחמה האחרונה (מישהו, אגב, חוץ מדובר צה"ל היוצא ומאלופי המטכ"ל, יש עוד מישהו שחושב שניצחנו??) שעון החול הולך ומתקצר לקראת המלחמה, האמתית, הגדולה…
כוחה של ממשלת השינוי ויכולת ההישרדות שלה טמונים דווקא בחולשתה… אם וככל שתצליח לצלוח משברים, כל משבר שתעבור יחזק אותה יותר, עד שתתחיל להרוויח מהמשברים הללו ולפתח עמידות…
הפעם באירועים של יוני לפני: הפרהוד – הנכבה של יהדות עיראק; החלה ונסתיימה מלחמת ששת הימים, שבמסגרתה שוחררה ירושלים. נדונו למוות שני חברי האצ"ל יוסף שמחון ומיכאל אשבל. חיים ארלוזרוב נרצח. הפלמ"ח ביצע את מבצעי 'ליל הגשרים'. פרשת אלטלנה; החלה מלחמת שלום הגליל.
נחטפו ונרצחו שלושת הנערים מגוש עציון: גיל-עד מיכאל, יעקב פרנקל ואיל יפרח; ועוד…
הדף הזה מביא לכם את האוסף השלושה עשר של כרזות ובהן אמירות שתועדו אצלנו, באתר ייצור ידע; בהקשרים של פוליטיקה, צבא ומדינאות. תיהנו; ואתם מוזמנים לתרום עוד…
אם יש לקח אחד שחובה היה לעשות מיד אחרי המלחמה – ובעצם, עוד לפני קום המדינה – הוא להנהיג לימודי ערבית מדוברת (לא ספרותית) מגיל הגן, ולימוד התרבות ערבית ועיקרי האמונה המוסלמית בבתי הספר. כך תוך עשור, תיווצר בישראל מציאות חדשה שבה היהודים בישראל מבינים את מה שאומרים לעצמם שותפיהם לדו קיום בשפתם. המשמעות המיידית היא שיאותגר הנוהג של שותפינו – בתוך גבולותינו וגם מחוץ להם – לומר דבר אחד בעברית ובאנגלית; ולומר ולעשות דבר אחר בערבית!
היום בארה"ב, כל מי שמשקיע בנדל"ן יודע, שהשוק חם בטרוף; ודברים לא נשארים בשוק יותר מימים בודדים… הפסיכוזה הזו מקרבת את המשבר, שיהה גדול בהרבה מזה של 2008…
הטעות הנפוצה – ששיפור המצב הכלכלי מפחית את המוטיבציה של הערבים להילחם – הגיונית כשהיא מתבצעת על ידי עקרת בית תל אביבית מלאה כוונות טובות.
לא על ידי ראש מוסד, שכל תפקידו להבין את פרדיגמת החשיבה הערבית, אחרי חיכוך של יותר ממאה שנים!
ניתוח החברה הישראלית יהודית על ספת הפסיכולוג, למול חרדות המלחמה, היה מציף מערכת ציפיות שכבר מזמן לא עברה מבחן התאמה למציאות המשתנה…