יוני בייט: בין סדאם חוסיין לנבוכדנאצר

בדומה לשליטי ערב אחרים, גם סדאם חוסיין העיראקי (זכר צדיק לברכה…), חיפש לו ציוויליזציה עתיקה, שתהווה שורש זהותי לאומי והיסטורי מפואר וטרום אסלאמי לעיראק. לאורך כל שנות שלטונו, הוא היה אובססיבי לאימפריה הבבלית העתיקה בכלל; ולדמותו של המלך הגדול, נבוכדנצר השני בפרט…

יוני בייט: מה בין השאה הפרסי למלך כורש?

לאחרונה, הצהיר בנו של השאה הפרסי מנוחתו עדן, רזא כורש עלי פהלווי, כי הוא מוכן לקבל על עצמו את מושכות המדינה האיראנית, אחרי נפילת משטר האייתוללות, כדי להעביר אותה למונרכיה חוקתית. לא בכדי, הוא נושא את השם כורש. גם השאה – כמו שליטים אחרים במזרח התיכון – מצא לארצו ציוויליזציה עתיקה, שתהווה שורש זהותי לאומי והיסטורי מפואר וטרום אסלאמי…

גרשון הכהן: אפקט ההילה ואופנת מכתבי הקצינים…

גל מכתבי מחאה של קצינים במילואים שוטף אותנו לאחרונה. אזרחים, שיש עבר מאחוריהם, עושים שימוש בהילת עברם לצרכים פוליטיים. רק שהשימוש ב'אפקט ההילה' איננו אפקטיבי במקרים כאלה; והניסיון מלמד, ששימוש שגוי ב'אפקט ההילה' רק מביא לפיחות במעמדו של המשתמש, ו/או בפרופסיה שבה הוא מתהדר…

הכל על 'אפקט ההילה' באתר ייצור ידע

תקציר: אפקט ההילה (Halo effect) הוא מושג בפסיכולוגיה, המהווה דוגמה להטיה קוגניטיבית: אפשר לקבל רושם מוטעה על אדם, לטובה או לרעה, כשמסיקים מתכונה אחת שלו על התנהגותו הכללית. אפקט ההילה 'עובד' רק במקרים מסויימים; וכשנעשה בו שימוש כושל, התוצאה היא בדרך כלל פיחות במעמדו של המשתמש, ו/או בפרופסיה שבה הוא מתהדר.

פנחס יחזקאלי: איתמר בן גביר שיטה שוב ביריביו

"אם אתה חפץ לירות, תירה. אל תדבר!" ("If you want to shoot, shoot; don't talk"). את כלל הברזל הזה המחיש לנו שחקן הקולנוע, אלי וולך (ראו תמונה משמאל למטה), בסצנה האייקונית מתוך הסרט "הטוב, הרע והמכוער"; זה בדיוק מה שעשה בן גביר בסיפור העלייה להר הבית.

פנחס יחזקאלי: פרדוקס הבחירה של מפכ"לים בישראל

שני גורמים חוברים ביחד כדי להבטיח, שלעולם לא ייבחר בישראל המפכ"ל המתאים ביותר, לפחות לכאורה, לתפקיד. הגורם האחד הוא חוסר הסימטריה חסר התקדים בין סמכויות השר לאחריותו, שגורם לשר לבחור תמיד כמפכ"ל ב'חוליה החלשה' בסגל הפיקוד, בתקווה שהוא יזדקק לו ולכן, יפגין נאמנות. הגורם השני הוא שהכישורים העיקריים שצריך מפכ"ל כדי להתמנות הוא טוהר מידותיו, ולא כישוריו להוביל את הארגון.

יואב גלנט: אני מבקש להסביר לציבור הערבי שהוא הולך בדרך שגויה!

רבים סבורים שהמתרחש כיום בפריפריה ובערים המעורבות הוא בראש ובראשונה, סכנה לעם ישראל. אני מבקש להסביר לציבור הערבי שהוא הולך בדרך שגויה. אין לנו לאן ללכת. היינו כבר בגרמניה, היינו בעיראק, היינו בצפון אפריקה. ראינו את המחירים. אנחנו לא מתכוונים ללכת לשום מקום. אם אתם תביאו אותנו לנקודה, שבה נאלץ להוריד את הכפפות מהידיים, המחיר יהיה כבד, וכולם יסבלו ממנו; אבל, הראשונים שיסבלו יהיו הערבים.

פנחס יחזקאלי: סעודיה באתר ייצור ידע

סעודיה מקיימת יחסים הדוקים עם ישראל מתחת לרדאר. התעצמותה של איראן ותקיפת מתקני הנפט הסעודיים, שביצעה ב- 14 לספטמבר 2019, הביאו איתה לסף הסכם נורמליזציה גלוי עם ישראל, אבל אז השמידו הישראלים והאמריקנים את האיום, והיתר היסטוריה… ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות סעודיה ומקומה באזורנו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

יוני בייט: מחמד בן סלמאן משנה את סעודיה

בימים האחרונים שוב השלום עם סעודיה בכותרות, וכולנו מחכים לראות אם ומה יעשה יורש העצר והשליט בפועל, מחמד בן סלמאן. צריך להבין אילו שינויים מטורפים ועמוקים הוא מבצע בסעודיה, כדי להעריך את מידת האומץ שלו. הוא הופך את סעודיה, בעקביות, מתיאוקרטיה אסלאמית למדינת לאום סעודית.

גרשון הכהן: אחריות משותפת ביחסי הגומלין בין הרמטכ"ל לממשלת ישראל

יוזמת הרמטכ"ל להבעת דאגתו בפני ראש הממשלה, בתביעה לשיתוף המטכ"ל בהחלטות, לא רק לגיטימית אלא גם ראויה להערכה. הדרג המדיני כסמכות עליונה, בוודאי רשאי לקבל החלטות מנוגדות להמלצת הרמטכ"ל ומפקדי הצבא. אולם אין ספק כי שינויים כאלה, מחייבים עבודת מטה ובירור מלוא המשמעויות תוך הצגתן לדיון משותף בדרג המדיני.