מורכבות בביטחון לאומי

שנה לפריצת המלחמה באוקראינה. היא תמקד בעתיד מאות ואלפי מחקרים, אבל כבר עתה מסמנת לקחים משמעותיים גם למדינת ישראל. גם באיראן וחיזבאללה נערכו בשבועות האחרונים מפגשי למידה מלקחי המלחמה.

העמותה הישראלית ללימודים בינלאומיים (להלן, עיל"ב) יצאה נגד קצין מכהן, תא"ל ערן אורטל, מפקד מרכז דדו לחשיבה צבאית בינתחומית, בטענה שצה"ל מנסה להשתיק את השיח האקדמי בתחומים העוסקים בצה"ל. זאת, אחרי שאורטל שפרסם מאמר תגובה למאמריו של פרופ' יגיל לוי. האם הם צודקים?

מדינה שבה רווחת לאומיות שופעת מצד אחד – דתית כחילונית, בעלת מאפיינים פראנואידיים – ושאינה מקיימת במלוא היקפה את הפרקטיקה של "אזרח-חייל" – לעתיד הרחוק אין לה תקומה

בחשיבה הליניארית הפשטנית של ימינו, בעולם שבו שולט "מוסר המחשבה הייחודית", המושג קונפליקט הפך מילה גסה, המזוהה עם רוע. כל עימות מהווה גורם לצרות, ולכן מזיק. אבל, הוגי דעות רבים רואים בקונפליקט את המנוע של ההיסטוריה. גם תורת המערכות המורכבות מלמדת אותנו שמערכות מתפתחות ומתאימות עצמן למציאות משתנה, תוך כדי מאבקי עוצמה בין מרכיביהן…

האם כמו הגרמנים בקורסק, האוקראינים יתקפו ראשונים עם הציוד החדש שקיבלו, היישר לתוך שטחי ההריגה שהכינו להם הרוסים במהלך החורף? האם הרוסים – כמו שעשו ב- 1943 בקורסק – ימתינו להם מאחורי קווי ההגנה שבנו (המעשה הרוסי הנכון להבנתי)? או יהמרו ויתקיפו?

מי שלא בנה טרסה בידיו ונטע עץ בידיו מה עוצר אותו מלקחת את המחשב הקטן ולנדוד?

מאז הקמתה של מדינת ישראל בשנת 1948, משמש המונח "ירידה" לציון הגירתם של ישראלים, ובפרט יהודים, למדינות אחרות. תופעת הירידה טבועה בדנ"א היהודי עוד מתקופת האבות. כיום, מתגוררים כמיליון ישראלים ובני משפחותיהם מחוץ לישראל. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות הירידה מהארץ, שורשיה והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

הם תקבל אוקראינה את מערכת מערכת 'קלע דוד', כמו שהיא מפרסמת? נראה שכן אבל לא דרך ישראל אלא ישירות מארצות הברית…

אודה על האמת, אני מביט בהשתאות על אנשים – מלח הארץ של הציבוריות הישראלית – שהופכים למחרביה, משל היו בעל מכה המכריז קבל עם ועולם: "אני אוהב אותה כל כך; ולכן, אם היא לא תהיה שלי, היא פשוט לא תהיה"… הם מזהירים אותנו מפני ה'פשיסטים' ומציעים לנו את ה- WOKE מורשת הקומוניזם כתרופה. רק שבבחירה בין קומוניסטים לפשיסטים עדיפים האחרונים, כי הפשיסטים לפחות אוהבים את עמם ושונאים אחרים, בעוד הקומוניסטים שואים את עמם ואוהבים אחרים (גם אם הם אויבים…).