האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
גם כאשר עם מקבל את עצמאותו, הוא צריך לדעת להתמודד עם נגעים ציבוריים שיפשטו בו. כמו אנשים, שבפרק הקודם ראינו שפושטת בהם צרעת בגלל בעיות נסתרות בגוף ובנפש שלהם, כך גם עם יסבול מתופעות גלויות ומכוערות בגלל תקלות התנהגותיות שלו כעם…
פָּרָשַׁת תַזְרִיעַ היא פרשת השבוע הרביעית בספר ויקרא. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים, שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות פָּרָשַׁה זו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
התשובה לשאלה, במה חטאה היולדת היא שהיולדת לא חטאה כלל, אלא שלידה יוצרת טומאה. לכן, מוטלים על היולדת איסורים וחובות הנוגעים לאותה טומאה. המערכת המסועפת של דיני טהרה וטומאה הקיימת במקרא, משקפת את העובדה שהמקרא מייחס לטומאה לא כעיקרון יורידי או כמנהג עתיק וחסר פשר, אלא כתופעה ממשית הקיימת במציאות…
הכוהנים אינם רק טכנאים של קורבנות ואבחון נגעים, אלא גם "רואים", אם האיש שמביא קרבן אכן עושה זאת בכוונה פנימית עמוקה; ולהבדיל, גם "רואים" אם האיש הנגוע בעורו, נגוע בפצע רגיל, או שיש לו בעיה עמוקה אותה יכול הכוהן "לראות".בראייה כזו המצורע נמצא בצרה, ובידוד הוא הדרך לצאת מהצרה (הדרך להתחלת התיקון)…
פָּרָשַׁת שְׁמִינִי היא פרשת השבוע השלישית בספר ויקרא, והיא אחת הפרשות הקשות והסתומות במקרא. היא מתחילה בפרק ט', פסוק א' ומסתיימת בפרק י"א, פסוק מ"ז. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים, שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות פָּרָשַׁת שְׁמִינִי, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
איסור אכילה במקרא מופיע כבר בסיפור גן עדן בו נצטווה האדם שלא לאכול מעץ הדעת. חרף איסור זה, האדם אינו עומד בפיתוי ואוכל ממנו. התוצאה של אכילה זו קשה מנשוא. הוא מגורש עם חוה אשתו, ונאלץ לעבוד קשה על מנת לשרוד. לאחר מכן, איסורי האכילה במקרא מובאים בספר ויקרא ונשנים בספר דברים…
אהרן לא ידע את הכלל הראשון בעסקים – "סופרים את הכסף במדרגות!" במקום לחכות ש"כבוד אלוהים" יופיע, הוא מאיץ באלוהים. אהרן כנראה קצת התבלבל, ולקח לעצמו קרדיט שלא מגיע לו. זה לצערי רמז לעתיד לבוא. אסון גדול בפתח…
מילון השפה העברית מגדיר את המושג "עִם הַגַּב אֶל הַקִּיר" כ"מצב של חוסר ברירה הגורם לפעולה קיצונית, שלא הייתה ננקטת בנסיבות רגילות". ואכן, העמדת יריב בכל יכולת "עִם הַגַּב אֶל הַקִּיר" מוכרת כטעות אסטרטגית מהמעלה הראשונה, שנפלו – ועוד יפלו – בה רבים וטובים…
לא העקרונות והמוסר מנצחים – במגילת אסתר ובחיים ה'אמתיים' – כי לא עקרונות ומוסר מניעים מערכות מורכבות, אלא מאבק העוצמה, שבו בעלי עוצמה גורפים, תמיד, את הקופה, ובעלי העקרונות נשארים, פעמים רבות, עם עקרונותיהם… לכן, מערבים ערכים באסטרטגיה רק כשכדאי, וגם זה מהסיבות הלא נכונות…
מומלץ לקרוא את מגילת אסתר בקריאה פוליטית חתרנית, שמטילה ספק באשליה שהעניינים הגדולים המנוהלים בבית המלוכה, באמת מתנהלים בשליטה ובקו תבוני. ואם הכל נתון לקפריזה, כולל החלטות שלטוניות, על מה יוכל האדם מן הרחוב לבסס את שאיפתו ליציבות?
