פנחס באישיותו, מעשיו, אורך חייו והשוואתו, על ידי המדרש, לאליהו, חייב את הפרשנים השונים להתייחס לנקודות אלה, ואכן יש שפע של פרשנויות אודות האנקדוטות הללו. לגבי אורך חייו, גם אישיות רציונליסטית כמו הרמב"ם, לא פוסל שהאריך חיים באופן חריג ויוצא דופן, כי אחרת קשה ליישב את דברי הכתובים העוסקים במופעים השונים של פנחס בספרי הנביאים. העובדה שהרג נשיא בישראל ובעקבות כך קיבל מינוי ככוהן אף היא תמוהה, היות שלפי הידוע כוהן שהרג את הנפש פסול לעבודת הקודש. כאן האל בכבודו ובעצמו ממנה את פנחס לתפקיד...

ההיגיון הפרדוקסלי של לבישת הבורקה, החיג'אב והניקאב גורס כי בעוד שבמקרים של בחירה אישית וחופשית - כמו של נשים מוסלמיות החיות במערב - נשים עוסקות בדרך כלל בהפצת הלבוש הזה ככלי לביטוי עצמי, הרי שכאשר הוא נכפה על נשים במדינות האסלאם, כל הנימוקים בעד לבישתם נמוגים. הוא נתפס ע"י נשים רבות ככלי דיכוי, שיכול להתבטא בכפייה חברתית ודתית, הגבלת חירות אישית, אובייקטיביזציה של נשים, דיכוי זהות אישית ושימוש פוליטי. אז, הן יוצאות ומפגינות נגדו.

במהלך 11 ימים בסוף ספטמבר 2024 - ממתקפת הביפרים בלבנון בתאריכים 17–18 בספטמבר, ועד חיסול נסראללה ב- 28 בו - שינתה ישראל את פני המזרח התיכון היא הפכה ברגע לגיבורת העולם הסוני, ובנימין נתניהו הפך שם לכוכב על ממש. דומה שיד האלוהים התערבה ושינתה את המציאות, שנארגה והתהוותה פה במשך שנים. אמונות דתיות ומיסטיות משחקות תפקיד חשוב בתפיסות של אנשים רבים - קל וחומר בתפיסותיהם של מוסלמים... בכך עוסק המאמר.

פרשת בלק מזכירה במופע חד פעמי את בלעם שהיה נביא אך לא היה מבני ישראל. המדרש טוען כי דרגתו הנבואית של בלעם הייתה גבוהה משל משה, ועל כך נאמרו תשובות רבות. על פי ר' משה די ליאון, בעיקר בספרו שקל הקודש, עיקר כוחו של בלעם היה מעולם הטומאה. רוח הקודש שניבא דרכה שרתה עליו, היות שהיא משולה לאש, ואש לא נטמאת גם שהיא נמצאת עם הטומאה.

אפקטים ואירועים שמפורשים כסימנים אלוהיים - כמו הצלתו של דונלד טראמפ מהתנקשות, ב-13 ביולי 2024, משפיעים בצורה עמוקה על אנשים דתיים, ולעיתים גם על ההקשרים החברתיים והפוליטיים הרחבים יותר. הם מחזקים אמונות קיימות, מעניקים תחושת שליחות, ומעצימים את הזהות הקבוצתית. הבנת התופעות הללו דורשת שילוב של פרספקטיבות דתיות, סוציולוגיות ופוליטיות.

מצוות פרה אדומה בפרשת חוקת, אתגרה מאז ומעולם את פרשני המקרא לסוגיהם. ככול שניסו לתת טעם כזה או אחר עבורה, הרי מהותה נשארה עלומה. המקובלים פתחו תקופה חדשה בפרשנות המצוות כולם, בהסבירם שכל מצווה יש לה רפלקציה או קשר לעולם הספירות האלוהי. אשר על כן, אין צורך לחפש טעמים כאלה ואחרים למצוות כדוגמת פרה אדומה, היות שפרה אדומה בפרשנות הקבלית של הזוהר למשל, קשורה לספירת מלכות ולמידת הדין הרך הקיימת בה.

בפרשת קורח מתואר תפקידם של הלוויים, בשמירה על המשכן. היות שאחריותם של בני שבט הלוי הינה אחריות כבדה שעונשה בצידה, רוצה לומר שאם הם יתרשלו בתפקידם ולא ימנעו את הפגיעה במקדש הם צפויים לעונש מיתה בידי שמיים, הרי ניתן להם חלק ממתנות הכהונה בגין כך. לפי האמור בפרשתנו הלויים אינם תלויים בחסדי בעלי האדמה, אלא הם נוטלים את השייך להם כדין. תהליך התרומה הגדולה לכוהן בכלל והמעשר ללוי בפרט, מתוארים כתהליכים מקבילים המתרחשים בעולם האלוהי.

שֵׁבֶט לֵוִי הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך. מתוך השבט אהרון ובניו נבחרו לשמש ככהנים, ויתר בני השבט נועדו למלא את תפקידם כלויים. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות הלווייים, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

פרשת שלח מספרת כי המרגלים פוגשים במסעם ילידים מקומיים שהיו ענקים בקומתם. המקרא גם מספר אודות ענקים בימיו של דוד, והמפורסם מבניהם היה גוליית הפלשתי. מהיכן ענקים אלה הגיעו אלינו? לפי דברי הזוהר בספר בראשית, האל הפיל שני מלאכי אלוהים לארץ, הם קיימו יחסי אישות עם בנות האדם ומשם הדרך הייתה קצרה להיווצרותם של ענקים אלה.