האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
בתהליך החקיקה המתואר בפרשת משפטים, שלושה שלבים ושלב סיום: שלב ראשון: אלוהים מעביר למשה את תוכן החוקים המוצעים. שלב שני: משה מעביר את החוקים במלואם לבני ישראל ומסבירם. שלב שלישי: הסכמתם של בני ישראל והתחייבותם לפעול לפיהם. ושלב הסיום: העלאה על הכתב של הנוסח שאושר.
פרק כ"ד בפרשת משפטים עוסק בשני ענייניים עיקריים, האחד הוא תיאור טקס כריתת הברית והשני הוא עליית משה להר ושהייתו שם…
פרשת יתרו מובילה אותנו לשתי משימות חשובות: ביסוס היחסים שבין עם ישראל לאלוהים; והנחלת העקרונות שיהיו הבסיס לחקיקה.
In this weekly (monumental) Torah portion Yitro (Jethro) God reminds the people how He (metaphorically) borne it ‘’on the wings of eagles and brought you to Me’’. What is in the eagle (nesher in the Hebrew) that is so admirable, so God resembles His carrying the people in the wilderness like the eagle carries its eaglets on its back?
בפרשת יתרו, במופע הראשון של עשרת הדברות מופיעה בהבלטה מצוות שמירת השבת. הטעם המיידי שנאמר אודות השבת בפרשתנו, הוא קדושתו של היום השביעי בו פסק האל ממלאכת בריאת העולם. במופע השני של עשרת הדברות בספר דברים, מצוי טעם נוסף והוא שחרור בני ישראל מעבדותם ממצרים.
עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת הם רשימה של עשרה ציוויים דתיים ומוסריים, שעל פי המקרא נאמרו ונמסרו על ידי אלוהים לעם ישראל במעמד הר סיני. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים, שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות עשרת הדיברות, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
פרשת בשלח ידועה בעיקר מסיפורי יציאת מצרים, קריעת ים סוף ושירת הים. על חלק מנושאים אלה דנו במקום אחר, ובדברינו הבאים ננסה לברר היכן מצוי ים סוף, אותו חצו בני ישראל לפי הסיפור המקראי.
יציאת מצרים לא הייתה רק לשחרור בני ישראל מעבדות. המטרה העיקרית הייתה להפוך את בני ישראל לעם. אמנם היה זה עם ללא טריטוריה נשלטת ועדיין ללא סדרי שלטון. כל עוד היו כולם עבדים במצרים, לא ניתן היה להעניק להם חוקים וסדרי מינהל. לשם כך היה צורך להוציאם ממצרים, לשחררם מעבדות ולהפכם לעם בן חורין. תוצאה זו הושגה לאחר קריעת ים סוף, כאשר בני ישראל עברו בו בחרבה והגיעו לגדתו השנייה.
The dog makes its actual entrance into the Hebrew Bible in Parashat Bo when Moses informs the Pharaoh about the imminent Tenth plague that would devastate ‘’all the land of Egypt’’ and bring about ‘’a loud cry in’’ every Egyptian household.
מצוות הנחת תפילין נלמדת מהלשון המקראית, הן בפרשתנו והן מתוך הפסוקים המצויים בספר דברים. ברם, לפי פשט הפסוקים אין כוונתם לחפצים ממשיים, אלא למטאפורה של זכירה. ברם, בעת הקדומה היה נוהג לקשור חפצים שונים לגוף כאותות של הזדהות וזיכרון, ובעיקר המדובר היה על קמיעות מסוגים שונים…
