האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
בפרשת יתרו, במופע הראשון של עשרת הדברות מופיעה בהבלטה מצוות שמירת השבת. הטעם המיידי שנאמר אודות השבת בפרשתנו, הוא קדושתו של היום השביעי בו פסק האל ממלאכת בריאת העולם. במופע השני של עשרת הדברות בספר דברים, מצוי טעם נוסף והוא שחרור בני ישראל מעבדותם ממצרים.
עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת הם רשימה של עשרה ציוויים דתיים ומוסריים, שעל פי המקרא נאמרו ונמסרו על ידי אלוהים לעם ישראל במעמד הר סיני. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים, שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות עשרת הדיברות, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
פרשת בשלח ידועה בעיקר מסיפורי יציאת מצרים, קריעת ים סוף ושירת הים. על חלק מנושאים אלה דנו במקום אחר, ובדברינו הבאים ננסה לברר היכן מצוי ים סוף, אותו חצו בני ישראל לפי הסיפור המקראי.
יציאת מצרים לא הייתה רק לשחרור בני ישראל מעבדות. המטרה העיקרית הייתה להפוך את בני ישראל לעם. אמנם היה זה עם ללא טריטוריה נשלטת ועדיין ללא סדרי שלטון. כל עוד היו כולם עבדים במצרים, לא ניתן היה להעניק להם חוקים וסדרי מינהל. לשם כך היה צורך להוציאם ממצרים, לשחררם מעבדות ולהפכם לעם בן חורין. תוצאה זו הושגה לאחר קריעת ים סוף, כאשר בני ישראל עברו בו בחרבה והגיעו לגדתו השנייה.
The dog makes its actual entrance into the Hebrew Bible in Parashat Bo when Moses informs the Pharaoh about the imminent Tenth plague that would devastate ‘’all the land of Egypt’’ and bring about ‘’a loud cry in’’ every Egyptian household.
מצוות הנחת תפילין נלמדת מהלשון המקראית, הן בפרשתנו והן מתוך הפסוקים המצויים בספר דברים. ברם, לפי פשט הפסוקים אין כוונתם לחפצים ממשיים, אלא למטאפורה של זכירה. ברם, בעת הקדומה היה נוהג לקשור חפצים שונים לגוף כאותות של הזדהות וזיכרון, ובעיקר המדובר היה על קמיעות מסוגים שונים…
שניים הם הנושאים העיקריים בפרשה: שלוש המכות האחרונות שהונחתו על מצרים ויציאת מצרים. בין לבין, אנו לומדים על ההכנות ליציאת מצרים ועל חילופי רכוש; ולאחר המכה האחרונה, אנו לומדים על היציאה ממצרים. גולת מצרים באה לקיצה. כל בני ישראל יצאו ממנה, כאשר כולם בני חורין.
בפרשת וארא, השנייה בספר שמות, אנו לומדים על שאלות והיסוסים נוספים של משה ותשובות אלהים, מניין שנות הגלות במצרים, שבע מכות ראשונות במצרים כהכנה ליציאה ממנה, וכן כי בני ישראל אינם "כובשים" אלא חוזרים לארצם…
ברצף הסיפורי של פרשת וארא, משובצת רשימה או ליתר דיוק מגילת יוחסין של בית אהרון. לכאורה קטיעת הרצף הסיפורי איננה במקומה, אולם בקריאה נוספת ברור למעיין בפסוקים כי המספר המקראי שיבץ את מגילת היוחסין של בית אהרון בכוונה תחילה, ואף השתמש באמצעים ספרותיים שונים שהמרכזי ביניהם הוא החזרה המקשרת. אם כך מה הייתה כוונתו בכך?
חוקרים הציעו כי תקופת עלייתו לשלטון של יוסף, הגעת יעקב ובניו, שעיבודם ושחרורם לאחר מכן, חלה בזמן שבו ההיקסוס שלטו במצרים, בין אמצע המאה השבע עשרה לתחילת המאה החמש עשרה לפני הספירה. בסמוך לתקופה זו, גדלה עד למאוד האוכלוסייה שבאה מאסיה הקטנה, רובם ממוצא כנעני. חלק מהם הגיע למצרים בתור עבדים שנמכרו על ידי סוחרי עבדים (סיפור יוסף), וחלק מהם הגרו למצרים מרצונם החופשי, בדרך כלל מטעמי מסחר או פרנסה…
