האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
מאז תקופת המקרא וגם זמן ניכר לאחריו, האונס נתפס בעיקרו כפשע נגד האב או הבעל של האישה הנאנסת, ולא נגד האישה עצמה! החוק המקראי פוקד על האנס לשאת את הנאנסת לאישה ואינו גוזר על האנס עונש מוות כאשר המדובר באשה פנויה. אבל, אחיה של דינה לא פעלו כפי שהחוק המקראי מצווה…
בשעות הקשות בחיי אדם, גם אשכנזים, גם עדות המזרח, זקוקים במצוקתם להרבה מעבר להדרכה הלכתית. את הדבר הזה מבקשים בדמות המחברת שיעור קומה רוחני עם תבונה מעשית, המעוגנת בטבורן של מצוקות הקיום האנושיות. זהו מקומו של איש האלוהים ותפקיד הדרכתו במצוקת מבקשיי דרך!
אנו מוצאים בפרשנות אודות הטקס התמוה של 'עגלה ערופה' שבפרשת שופטים, הנחיות דומות לאלו המצויות במאמר המפורסם של וילסון וקלינג, 'החלונות השבורים' – שהופיע בשנת 1982, ומהווה את הבסיס האידיאולוגי של אסטרטגיית השיטור הקהילתי. אין זה אמור להפתיענו, שכן, מערכת אכיפת החוק העברית הקדומה תמיד הייתה קהילתית.
בקוסמולוגיה המונחת ביסוד תפילת חנה, מצוי בעיני הקוד הגנטי של השקפת העולם התנ"כית על מקומו של אדם בטלטלות ההוויה. זו התפיסה המבקשת בכל רגע להזכיר לאדם שהכל ארעי. גם זריחת החמה מידי בוקר חוזרת על עצמה מכוח רצון האל, "המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית"…
שם אמו של שמשון אינו מוזכר בפרק יג שבספר שופטים. היא ידועה כאשת מנוח. גם אמהות אבימלך ויפתח, לא הוזכרו בשמן, אבל נאמר עליהן משהו מאפיין: על אם אבימלך: פילגשו אשר בשכם, ועל אם יפתח: אשה זונה. מה אפשר לומר על אם שמשון? היא נוכחת בכל הפרק ומכונה סתם, האשה…
בספר שופטים סיפור אבימלך בן גדעון בפרק ט' של ספר שופטים הוא הניסיון הראשון – שנכשל – לכונן מלוכה בישראל, בתוך ממלכה הממזגת כנעניים וישראליים בתקופת השופטים (אם תרצו מדינה אחת לשני עמים במונחים של ימינו). מיהו אבימלך? כיצד עלה לשלוט?
סוגיית העלייה להר הבית הינה מחלוקת הלכתית רבת שנים: מול הפוסקים האוסרים את העלייה להר הבית, עומדים עשרות רבנים, רובם המזוהים עם הציונות הדתית, המתירים עלייה להר הבית, לאחר טבילה במקווה. למרות זאת, עמדת הרבנות הראשית נשארה ברורה ונחרצת שאין כל היתר הלכתי לעלייה להר הבית; וכל שחשקה נפשו לשאת תפלה במקום המקדש יעשה זאת אחר כבוד בכותל המערבי.
ברגע שמשה דיין השאיר את ניהול ההר בידיים מוסלמיות, הפיצוץ התיאולוגי/פוליטי היה רק שאלה של זמן.
בספר שופטים פרק ג' כתוב: ויעבדו בני ישראל את עגלון מלך מואב שמונה עשרה שנה… ויקם להם ה' מושיע את אהוד בן גרא.(שופטים ג', י"ד-ט"ו). לא מסופר לנו דבר על תהליך הופעתו של מושיע, כיצד הוא רוכש את מעמדו, כיצד הוא מגיע למקום המניע אותו ומעניק לו יכולת ליטול את היזמה לידיו? את הפער הזה יש למלא מתוך הבנתנו את המציאות…
מעטים המקומות שזכו במקרא לכינוי "מקום", הר הבית זכה להיות המקום, כשמו של הקב"ה. הדיבור על נקודה במרחב כמקום, מבטא התייחסות מיוחדת טעונת משמעות. בנקודה במרחב שהייתה למקום, מתקיים מפגש טעון בין הפיזי לבין מה שמעל לפיזי. זהו מפגש בין חומר לרוח, בין ארץ לשמיים בין חול לקודש.
