האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
האינטרס הישראלי מחייב שליטה מלאה בירושלים ובמרחבים שסביבה. חלוקת העיר או חולשה בריבונות על פרבריה היא הזמנה להתעצמות הטרור, ובעיקר חוסר אחריות אסטרטגי ביחס לחזית המזרחית ולעורף הביטחוני של שפלת החוף צפופת האוכלוסין…
לאחרונה, פנו אלי מספר קוראים וציינו כי חסר באתר ערך, המפרט את התאוריה הוותיקה (והנכונה תמיד…) על ארבעת זרועות היסוד של הארגון הצבאי, שהגה ד"ר אורי מילשטיין. כיוון שכך, וכיוון שבעיני, שהתאוריה נכונה וגם חשובה להבנת מהותו של צבא בפרט, ושל ארגונים צבאיים בכלל, כמו למשל משטרה, הנה היא לפניכם…
מלחמה כתופעה אנושית, לא רק משתנה ללא הרף, אלא אף מתפתחת באופנים שלא תמיד ניתנים לחיזוי. החלטות הרות גורל לעתיד יכולותיה של מדינת ישראל להגן על ריכוז האוכלוסיה והנכסים ברצועת החוף ובגוש דן, מחייבות שוליים של מרחבי הגנה. זו הנחת מוצא מקצועית ביסודותיה של המגננה האסטרטגית. זו ההנחה שאפשרה את הנסיגה מסיני, ואת הסכם הפרדת הכוחות ברמת הגולן, והיא איננה מתקיימת ביו"ש בתנאים הנוכחיים. האיום לקיומה של ישראל הוא קיומי, ואילו האמצעים להגן עליו ילכו וישחקו…
ב- 21 למאי 2017 פרסם 'מולד' מסמך בשם, 'הנטל הביטחוני של ההתנחלויות': "… בציבור הישראלי רווחת ההנחה כי ההתנחלויות תורמות לביטחונה של מדינת ישראל… לא רק שההתיישבות האזרחית בגדה המערבית לא תורמת לביטחון, היא אף מהווה נטל ביטחוני כבד על מדינת ישראל…". דעותיהם של בכירים שאינם תומכים בקו של 'מולד' – כמו זו של האלוף במיל' גרשון הכהן – נדחקו לקרן זווית בטיעון של "אידאולוגיה במסווה"…
הדרך לצפון קוריאה עוברת בסין (כמו שהדרך לאיראן עוברת ברוסיה). הבעיה עם 'שליחים' כאלה היא שיכולת השליטה בהם היא עד רמה מסוימת בלבד, וכאשר הם יוצאים משליטה, הנזק לפטרוניהם יכול להיות עצום… החשש מאבדן שליטה כזה מניח לפני הסינים בחירה קשה…
בעידן שבו יועצי תדמית נוטעים בנו את האמונה שהכל מיתוג, ובהבל פה ניתן לעשות הכל, סידר לנו מישהו 'ספין תקשורתי' חדש: "מכריעים את החיזבאללה". במקביל, פרסם אותו גורם גם את אמצעי הלחימה של העתיד, ורמז, שהאמצעים הללו נוטלים חלק בתרגיל הצה"לי הגדול בצפון. למה ה'ספין' הזה בא דווקא עכשיו? אילו ידיעות אחרות מנסים לטאטא לקרן זווית? הניחושים שלי טובים כמו שלכם…
טבעם של מבחני המנהיגות הלאומית הוא חסר תקדים, ודורש לעתים העזה להחלטה, שבמבט פורמלי נראית כסטייה ממסילת החוק. זו תמצית המעשה המנהיגותי, כמעשה שיעמוד למבחן הדורות, לא רק בהיבטי הפריזמה המשפטית, אלא בעיקר במבחן ההיסטוריה.
"משל הסוסים של אפלטון" מייצג את תפיסת הפיקוד שלי וגם את תפיסתי את מדע המדינה. הוא מתאר את חייו של אדם או ארגון או מדינה, כמירוץ של מרכבה עם שני סוסים: סוס אחד שחור: סוס פרא, שקשה מאוד להשתלט עליו; וסוס אחד לבן: סוס שקט הניתן בקלות לשליטה. מי שאיננו משתלט על הסוס השחור יכול להפוך את המרכבה. לכן הוא נוטה לוותר עליו ולהישאר עם הסוס הלבן. אבל, אז, הוא לבטח לא ינצח במירוץ כי יוותר עם סוס אחד.
למה הם מבצעים פיגועים? אם משליכים הכול על ייאוש וניכור, עלולים להכחיש קיומם של מניעים משמעותיים נוספים, חיוניים לא פחות להבנת התופעה. להבין את האחר, זה להבין שהוא לא בהכרח כמוך. מלבד ביטחון ותקוות שגשוג, אדם מבקש גם משמעות. כאן מתחיל הסיפור. זו ליבת הדיון ההומניסטי בשאלת האדם: האם הוא יכול להסתפק בבשורת החיים הטובים שמציעים לו במערב?
נשים לבנות מנשקות את נעליהם של מהגרים כדי להתנצל על העוול שנעשה להם… זה המקום שאליו הגיע המערב ברקבונו כתוצאה מפוליטיקת הזהויות (Identity politics). זוהי פרדיגמת חשיבה מובילה, שהידרדרה למחוזות מטורללים; ומצויה, כיום, במתקפה מצד קבוצות אוכלוסייה רבות שחשות סכנה, לנוכח השימוש לרעה שעושים בה קבוצות מהגרים מוסלמים, כדי להשליט את תרבותם על הקבוצות הילידות…
