פנחס יחזקאלי: מדינת תל אביב, הרכזת שיצאה משליטה

הזורע רוח קוצר סופה… משך שנים מזהירים מומחים כי הסתמכות על 'מרכז עצבים' אחד – המרכז את מירב העוצמה בידיו – מסוכנת לישראל. עתה, במאבק על הרפורמה המשפטית / המהפכה המשטרית, התרחיש הזה מתממש במלוא עוצמתו!

זווית אחרת: כדור בדולח שבור…

כשזה מגיע לאסטרטגיה, אמ״ן מחקר הוכיח פעמים אין ספור, שהוא כמו כדור בדולח שבור. ראוי שחטיבת המחקר תעסוק פחות בכך, ויותר במודיעין טקטי ובניתוחו. לטעמי, הסיכוי למלחמה כוללת בשנתיים הבאות אינו שונה מהסיכוי שהיה לכך בסוף כהונתה של הממשלה הקודמת. כבר שנתיים הולך חיזבאללה על הסף, מצב שעלול לגלוש למספר ימי קרב, עם הסיכון שתמיד קיים, להידרדר למלחמה כוללת.

פנחס יחזקאלי: מאיפה הגיע האגרוף לתנועת המחאה?

אחד הסמלים המוכרים של תנועת המחאה הוא האגרוף המונף. זהו סמל וותיק שהמחאה השאילה לצרכיה. בסמל זה נעשה, לאורך השנים, שימוש מגוון, כסמל לסולידריות, לתמיכה, להצדעה, להבעת אחדות, להדגשת עוצמה, להתנגדות ולמאבק. בעידן המודרני, מזוהה האגרוף המונף בעיקר עם תנועות שמאל ועם תנועות של קבוצות מיעוט, אולם גם עם תנועות ימניות ופשיסטיות שעושות בו שימוש.

גרשון הכהן: ממלכתיות במשנת בן גוריון

הפער בין מושג הממלכתיות שקבע בן גוריון, לבין השימוש שנעשה במושג בשיח הפוליטי הישראלי העכשווי, מתמצה בהבחנה בין ממלכתיות בתפיסה רחבה בהקשר הייחודי של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, לבין ממלכתיות בתפיסה רזה המתכנסת לציות לשלטון החוק ולהתנהלות פוליטית הגונה. השימוש של בן גוריון במושג היה ייחודי ובלעדי למורשת ישראל ולאתגרי גאולת עם ישראל.

פנחס יחזקאלי: האחוס"לים. האליטה המייסדת של ישראל

היה זה ברוך קימרלינג שנתן לאליטה המייסדת של ישראל את שמה – אחוס"לים: אשכנזים, חילוניים, ותיקים, סוציאליסטים, לאומיים-ציוניים ומזרחיים, שעברו את כור ההיתוך, קיבלו את התרבות האחוס"לית על עצמם (כמו הורי וכמוני) ו'השתכנזו'. האחוס"לים בנו מראש את מוקדי הכוח שלהם בתבונה רבה, בתחומי הרווחה והבריאות (ההסתדרות הכללית); הביטחון, בחינוך, בתרבות, בהסתדרות, במשפט, באקדמיה וכמובן בתקשורת. הם הנהיגו את ישראל ביד רמה, מראשית שנות המדינה, והם שאחראים לניצחון במלחמת השחרור, במערכת קדש ובמלחמת ששת הימים.

אלי כהן: סיכויי פשרה ברגע האחרון במחלוקת עזה

צדדים המצויים במחלוקת עזה מגיעים בדרך כלל להסכם פשרה ברגע האחרון רק לאחר שהמחיר לשני הצדדים מאי הסכמה הופך לגבוה והרסני עבורם במידה בלתי נסבלת אף אם לא בהכרח באותה מידה לכל הנוגעים בדבר. בימים אלה ישראל נמצאת במשבר חמור בשל מחלוקת כזו שיש בה סכנה לקיומה אך גם הזדמנות לפנות לדרך חדשה באמצעות פשרה שגובשה ברגע האחרון.

גרשון הכהן: מחאת הטייסים מעמידה בסכנה את לכידות הצבא

הבעיה המוטלת בשעה זו לפתחם של הרמטכ"ל ומפקדי צה"ל, היא חסרת תקדים, ולכן אין לה פתרונות מדף • השאלה העיקרית היא לאו דווקא הכשירות – אלא ההשפעה על רוח הצבא • מחאת צוותי האוויר מטלטלת אותה באופן מעורר דאגה – אך הרמטכ"ל ושר הביטחון יכולים לאתגר הזה

זווית אחרת: שובה של עסקת הצוללות – המקורית

פרשת הצוללות הוצגה לנו כאירוע חדש ייחודי, ולא בחלק מתהליך שנמשך על פני 28 שנה, שבו אישרו לפחות שלוש ממשלות ישראליות (פרס, שמיר ורבין) שדרוג של צוללות מצריות או רכש של צוללות מצריות בארה"ב או בגרמניה, בתמורה להתעצמות ישראלית, הן של מטוסים והן של צוללות…

פרשת הצוללות באתר ייצור ידע

פרשת הצוללות המכונה גם תיק 3000, היא חקירה פלילית שנוהלה על ידי יחידת להב 433 של משטרת ישראל מאז פברואר 2017 ובמסגרתה נחקר חשד להטיית מכרזים הקשורים לרכש צוללות מסדרת דולפין AIP וספינות סער 6 מחברת "טיסנקרופ" הגרמנית, בשנים 2009–2017. בסוף יוני 2023 יצא האוויר מפרשה זו, בהשאירו טעם רע והרהורים נוגים על הידרדרות רמת העיתונאות בישראל. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות פרשת הצוללות והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

משה קינן: על סרבנות ואיומי סרבנות, כניצחון פירוס

הסרבנות היא 'ניצחון פירוס' לכולנו מכיוון שנפרץ הסכר של ציות מוחלט במערכות הביטחוניות ובמערכות אזרחיות אחרות. שם, במידה וחיילים פשוטים, או בעלי תפקידים פשוטים יחליטו לסרב, לא יהיה מי שיחליפם. אבוד יאבד צבא העם. אבוד תאבדנה המערכות האזרחיות.