יותם הכהן: בכירי המשטרה הם האחראים

[הצילום הועלה לויקיפדיה על ידי משטרת ישראל. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0] [למאמר המקורי באתר דואלוג] כהעשרה לפוסט שפרסמתי: הרהורים בדיעבד על חטיפת שלושת הנערים והשיחה למוקד 100, כתב גם יותם הכהן באתר דואלוג בסוגיה זו. המסר העיקרי העולה מפוסט זה הוא, כי יש לרסן את תהליכי … להמשך קריאה

גרשון הכהן: שתי הפנים של המצוינות

כאשר מצוינות טכנית ותפעולית הופכת לפרקטיקה מובילה של דימוי המצוינות, לא נותר מקום לפיתוח פרקטיקות מצוינות אלטרנטיביות, ודווקא הן נדרשות למנהיגות…

העוצמה האבודה של ישראל…

[בתמונה: פוסטר הסדרה אבודים. אנחנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן] [לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן] עוצמתה של ישראל גדולה לאין שיעור מזו של עזה החמאסית. מדוע אם כך אין היא מצליחה להרתיעה? נייר זה עוסק בהשפעה של תורות המורכבות על הביטחון הלאומי. הבנת החוקים והמאפיינים המשפיעים על מערכת מורכבת, מקלה על יכולת הניתוח … להמשך קריאה

פנחס יחזקאלי: הרהורים בדיעבד על חטיפת שלושת הנערים והשיחה למוקד 100

האם מישהו סבור שאחראית המוקד זיהתה חטיפה וברוע לב החליטה שלא להפעיל את המערכות? מישהו קיבל סמכות לקבל החלטה. מרגע שנותנים לו לקבל החלטה, חייבים לתת לו לו את הזכות לטעות!

האלוף גרשון הכהן על משמעותה של התהוות

[התמונה: תצלום מסך מתוך סרטון היו-טיוב שלמטה] להלן סרטון יו-טיוב של הרצאת האלוף גרשון הכהן, מפקד הגיס המטכ"לי בערב עיון לכבוד צאת הספרים: "המדריך לעתיד" מאת ד"ר רועי צזנה ו-"כשמרקס וניטשה נפגשו בכיכר תחריר" מאת ד"ר חיים אסא. האירוע נערך במסגרת סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון, באוניברסיטת תל אביב: האלוף הכהן מדבר בעצם על משמעותו של … להמשך קריאה

יותם הכהן: לרדת מכנף הסבנה: אסטרטגיה ישראלית לנוכח טרגדיית החטיפה

השעה אינה כשרה לפתרונות של קבע מכל סוג שהוא, לכל הפחות בטווח הדורות הנראה לעין. בשני העשורים האחרונים, כל מי שגר באזור ההר נפגע ממצב הביניים שנוצר, וגם הזירה הבינ"ל לא נותרה אדישה למצב זה. בתים לא נבנו, או שנהרסו, מוסדות ותקציבים הוקפאו, כבישים לא נסללו. מה שלא שירת את צורך הביטחון המידי נדחק. אי אפשר עוד לעמוד במקום. במקום ובזמן הנכון אנו נמצא את הדרך לקדם את המציאות, מתוך מצב הקיפאון שנוצר.

איתמר טובי (טהרלב): האם צה"ל הפך לשני צבאות?

קשה להבין את המתחולל בפרשת הפצ"רית ועלילות הדם שנרקחו נגד כוח 100, מבלי לרדת לשורשי השבר בצה"ל והתפצלותו לשני צבאות. הראשון שדיבר על השבר הזה, למירב ידיעתי, על היווצרותם של "צה"ל של מעלה וצה"ל של מטה", הוא איתמר טובי (טהר לב), שפרסם מאמר בעניין זה ב- 28 במאי 2014, באתר "העוקץ"… המאמר מטלטל ונוקט קו פוליטי ברור. בשל כך, הוא מחייב חשיבה ונוכחותו חיונית לשיח בריא בסוגיות מורכבות בביטחון הלאומי של ישראל.

יותם הכהן: מחאת דוד הנחלאווי נגד גוליית הארגוני ולקחיה

הדיון – על מחאת דוד הנחלאווי – כלל אינו עוסק בצבאות, באסטרטגיה או בהיסטוריה. הצבאות כמבשרי הארגונים, מבשרים לנו על שינוי שישפיע על הסביבה הארגונית כולה. הפתרון מחייב יצירה של פרדיגמה חדשה בעולם הארגוני. יהיה מרתק לראות איך תראה. יש לכם רעיון?

גרשון הכהן: בניין הכוח – בין המרכיב האנושי למרכיב הטכנולוגי

[להורדת החוברת לחץ כאן: דיונים בביטחון לאומי מס 28] אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים. *  *  * ב- 30 בדצמבר 2013 דיבר האלוף … להמשך קריאה

פנחס יחזקאלי: יחסי המשטרה עם המדינה והמערכת הפוליטית המנהלת אותה

מטרת המאמר הינה, לבחון את דפוסי פעולתה של המשטרה בתוך המערכת הדמוקרטית, ואת יחסיה המורכבים עם המערכת הפוליטית המנהלת מערכת זו. בעוד שבמדינה טוטליטרית, המשטרה היא העוגן העיקרי של השלטון, הרי שבדמוקרטיה התמונה מורכבת הרבה יותר. המשטרה אינה מייצגת את השלטון אלא את העם. היא פועלת כנגד השלטון במקרים שבהם מתגלה חשד לשחיתות שלטונית; והשלטון מצידו מנסה להצר את צעדיה ולהגביל את יכולתה להזיק לו.