האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
yehezkeally@gmail.com 
ב-6 בנובמבר פרסם חיים רמון מאמר במעריב, תחת השם: זו הדרך לשמור על ירושלים יהודית. רמון מציע פתרון מידי בירושלים, במתכונת רעיון ההיפרדות מהפלסטינים. במבט ראשון, אדם מן הישוב יטה להסכים עם הצעתו. לעין ישראלית ממוצעת, שלא העמיקה בנושא, ההצעה נראית לא רעה. היכן אם כן הבעיה?
אנו מוצאים בפרשנות אודות הטקס התמוה של 'עגלה ערופה' שבפרשת שופטים, הנחיות דומות לאלו המצויות במאמר המפורסם של וילסון וקלינג, 'החלונות השבורים' – שהופיע בשנת 1982, ומהווה את הבסיס האידיאולוגי של אסטרטגיית השיטור הקהילתי. אין זה אמור להפתיענו, שכן, מערכת אכיפת החוק העברית הקדומה תמיד הייתה קהילתית.
[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Michael Coghlan לאתר flickr] [לאוסף פרסומיה של ד"ר אילי גולדברג באתר, לחצו כאן] [לאסופת המאמרים בסוגיית עבריינות הנוער באתר, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא שיקום, לחצו כאן] מתוך: אורי תימור, סוזי בן ברוך, אתי אלישע (עורכים), נוער בבלאגן, ירושלים: מ מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים, עמ' 268-202. על המחברת ד"ר אילנה (אילי) גולדברג היא … להמשך קריאה
זו האמת, שאיש לא יספר לכם, על היווצרות הפשע המאורגן בישראל…
מוקדש לדר אבי הראל באהבה רבה סיפורה של היחידה לקשרי קהילה משטרה (ילקם) מחובר לסיפור הניסיון המשמעותי ביותר עד היום לשנות את תרבותה של משטרת ישראל: היה זה לאחר המהפך ב- 1977. מנחם בגין – דמוקרט אמתי, החליט שכמו בכל מדינה מתוקנת, מקומה של המשטרה במשרד הפנים. ואמנם, משרד המשטרה פורק וסופח כאגף במשרדו של מנהיג … להמשך קריאה
[בתמונה: מוני פנאן, המנהל המיתולוגי של מכבי תל אביב כדורסל; הצילום הועלה לויקיפדיה ע"י אילן קוסטיקה מוויקיפדיה העברית, והוא מאושר לשימוש] מוקדש לחברי האהוב, אילן נודד, שמתוך כאבי לייסוריו בעת האחרונה, כתבתי את הפוסט הזה… מדוע אפשר לשפוך הון על קבוצת ספורט תחרותי ולקבל קדחת (ולהפך: מדוע אפשר, לפעמים, להכריז על עונה פיננסית ולבנות קבוצה בינונית, שמשאירה את … להמשך קריאה
בקוסמולוגיה המונחת ביסוד תפילת חנה, מצוי בעיני הקוד הגנטי של השקפת העולם התנ"כית על מקומו של אדם בטלטלות ההוויה. זו התפיסה המבקשת בכל רגע להזכיר לאדם שהכל ארעי. גם זריחת החמה מידי בוקר חוזרת על עצמה מכוח רצון האל, "המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית"…
משנתו הפילוסופית של הפילוסוף הדני סרן קירקגור (1855-1813) היוותה מקור לזרם המחשבה האקזיסטנציאליסטי. עיקר דבריו נסובו אודות הדיון בפער, שבין אפשרויות הבחירה החופשית של האדם לבין בחירתו. לטענתו, רק כאשר אדם מימש זכות בחירה זו, הוא מימש את קיומו. קירקגור טוען בספרו, חיל ורעדה, כי אברהם – בניגוד למחשבה האנושית המוסרית הרגילה – עשה במעשה העקדה את הדבר הנכון, ובמעשהו אף הגיע לרמה מוסרית אישית גבוהה ונשגבת.
המאבק האלים הנוכחי עם הפלסטינים יכול היה להיות שעתו הגדולה של המשמר האזרחי כארגון מתנדבים לאומי, ושל משטרת ישראל כאכסניה הגדולה ביותר של מתנדבים בישראל. לצערי, הוא לא! אבהיר: אין כוונתי למסירות המתנדבים ולשעות הרבות שהשקיעו במהלך העימות הנוכחי, כמו בכל עת אחרת. כוונתי לארגון ולהבנתו – או לחוסר הבנתו – את תפיסת התפקיד שלו! … להמשך קריאה
שלושת הפרקים האחרונים בספר שופטים (יט-כא), משרטטים בזעקה, זוועה חברתית רבת פנים. התיאור החי במלוא צבעיו, במיקוד מפורט ואכזרי, יכול למשוך את התבוננותנו, אל גווני הגוונים של הסבל האנושי, החל במעמדן של נשים-פילגשים וכלה ברוע האנושי בשיאי ביטויו…
