נמאס להיות שבלוניים וליניאריים וטפשים!

[מקור התמונה; צייר לא ידוע] במאבק מול הפלסטינים אנו נראים בשנים האחרונות כגוליית הענק, המכוסה בשריון, מול הפלסטיני הצעיר, הזריז והערמומי, היצירתי והיוזם, שמפתיע ומעמיד כל פעם מחדש את מנהיגי ישראל במצבים קשים. דומה שהמאבק על ירושלים – המיועד לכפות על ישראל הכרה דה פקטו בחלוקת העיר – הוא אחד השיאים של היכולות הללו. לעומת זאת, ישראל … להמשך קריאה

אבי הראל: הססנות מבצעית ומשפטית – התגובה הבריטית למאורעות 1936

[בתמונה: חיילים בריטים מגיבים להתפרעויות ערבים בירושלים במהלך המרד] המרד הערבי או מאורעות 1936, היו שונים באורכם והיקפם מכל מה שנודע בעבר. הם נמשכו לסירוגין כשלוש שנים,  והקיפו אזורים גאוגרפיים ניכרים ברץ ישראל. אם תרצו, ניתן לראות בהם דמיון למאבק המזוין על הפלסטינים בתחילת המילניום, וגם למאבק על ירושלים בימינו אלה, ולעימות בין השר גלעד … להמשך קריאה

מה קורה לנו בירושלים?

[לקובץ המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות ירושלים, לחצו כאן] משך חודשים רבים אנו מולעטים בדיס-אינפורמציה לגבי המתרחש בירושלים: "טרור בודדים", "זריקות אבנים"… כמו הממשל הבריטי לפני קום המדינה, נוקט הממשל הישראלי – מסיבות פוליטיות ומדיניות קצרות טווח – במדיניות המבוססת על קרימינליזציה של ההתרחשויות. משמע, תיוג מעשים מסוימים כפליליים, על מנת לטשטש את מהותם האמתית. למה … להמשך קריאה

פנחס יחזקאלי: מנהל מחוץ לארגון: טוב או רע?

מתי ביורוקרטיה לא מקצוענית זקוקה למנהל חיצוני? אנשים הגדלים באותו ארגון נוטים להילכד בתוך פרדיגמות שאבד עליהן הקלח וליצור "פער רלוונטיות" בינן לבין התיבור שאותו הן משרתות. יתרונו של המוצנח שהוא משוחרר מקונספציות הקיימות בארגון. אורח רואה פגעים שבן בית לא יראה. כיוון שאיננו מקצועי הוא מנסה לעשות שימוש בידע שצבר במקומות עבודתו הקודמים בהקשרים חדשים. התוצאה עשויה להיות פתרונות יצירתיים שמוציאים את הארגונים מהבוץ, ומקדמים אותם קדימה (אך היא עלולה להיות גם פלופ אדיר). במלים אחרות: בהצנחת מנהל מבחוץ מרכיב ההימור גדול יותר, אך הרווחים עשויים להיות גדולים פי כמה וכמה (או לחילופין, הכישלון עלול להיות מהדהד).

אבי הראל: משטרה עירונית בתל אביב בתקופת המנדט 1948-1921

בעקבות מאורעות תרפ"א, אישר הנציב העליון, הרברט סמואל, את הפרדתה של תל אביב מיפו והפיכתה לרשות מוניציפלית נפרדת. בעקבות צו זה הוכנסו לתחומה של תל אביב גם שבע השכונות שגבלו ביפו.  בעקבות בקשתו של דיזינגוף מהנציב העליון, בדבר נחיצותה של משטרה עברית בעיר, הוקמה זו בתאריך 10.6.1921…

בלגן בשיטור העירוני

[בתצלום: משטרה עירונית בראשון לציון – אחת המשטרות העירוניות המפותחות והמוצלחות בישראל] [לקובץ המאמרים על משטרות עירוניות בישראל, לחצו כאן] ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה. *  *  * בשנת 2006, … להמשך קריאה

גילויי התרבות הארגונית המשטרתית בפייסבוק

[לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] עד כמה התרבות הארגונית המשטרתית דומיננטית? כד כמה אזרחים נבדלים משוטרים בדעותיהם, כשזה נוגע להתנהגות אנשי משטרה? אין כמו רשת חברתית כמו הפייסבוק על מנת לעמוד על ההבדלים הללו. לצורך הבדיקה. לאחרונה העליתי סרט אחד (מיני רבים) של התנהגות שנויה במחלוקת של שוטרים: הסרט מתאר … להמשך קריאה

אבי הראל: הנוטרות והמשטרה הארצישראלית 1947-1936

[לאוסף המאמרים על משטרת המנדט הבריטי באתר ייצור ידע, לחצו כאן] הפעם מתמקד היסטוריון המשטרה, דר אבי הראל בנוטרות העברית בתקופת המנדט הבריטי, ובהפיכת המשטרה לגוף ארצי: הנוטרות העברית שזורה במסכת הבניין הציוני כחוליה במפעל הלאומי. היא לא הייתה קיימת אלמלא נכונותם של אנשי היישוב להגן על עמם בכל תנאי. למעשה, הייתה הנוטרות היהודית כסות … להמשך קריאה

אבי הראל: משטרה עירונית בירושלים (מאי – אוגוסט 1948)

במקביל לשלבי ההקמה הראשוניים של משטרת ישראל, פעלה משטרה עברית עירונית בירושלים. משטרה זו, הייתה מופרדת ארגונית ומבצעית ממשטרת ישראל, מחמת הנסיבות המדיניות המיוחדות של העיר, במהלך מלחמת העצמאות.