גרשון הכהן: מרד החשמונאים כמקור השראה למהפכה הציונית

התעוזה לפעול במאבק מתמשך – למרות חוסר הסיכוי וההיגיון  שהוביל אותה – היא בעיני תמצית הבשורה החשמונאית. היא מכוונת להבנת קווי היסוד להיגיון המעשי של מאבק מהפכני מתמשך…

פנחס יחזקאלי: רקוויאם לשיטור הקהילתי

סליחה...

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

זהו מאמר שלישי מתוך שלושה על השיטור הקהילתי. המאמרים האחרים:

*  *  *

משטרת ישראל הייתה צריכה לשגר השבוע זר פרחים לשניים מקציניה לשעבר: לניצב משנה אברהם חמו, לשעבר ראש היחידה לקשרי קהילה-משטרה (ילקם); ולתת ניצב פרופ' דני גימשי, ראש היחידה לשיטור קהילתי (ישק).

שני אלה, שעמדו בראש שני מאמצים אסטרטגיים – ב- 1981 וב- 1995 – לשנות את דמות המשטרה ואת תרבותה הארגונית, הועזבו מהמערכת, כסרח עודף שאין חפץ בו, ברגע שהתחלפו פטרוניהם – המפקחים הכלליים המגנים עליהם, אריה איבצן ואסף חפץ. מהחומרים הרבים שהניחו אחריהם, כמעט ולא נותר זכר.

אבל לשר ההיסטוריה הומור משלו: זקני השבט הכחול, שהתבוננו במצגת המפקח הכללי החדש בכנס המפקדים, התקשו שלא לזהות את אותם מסרים ישנים של שיטור קהילתי

הנה, השיטור הקהילתי חוזר למשטרה מהדלת הקדמית, 40 שנה אחרי הזמן. נשאר אולי רק להרהר בכאב, איך הייתה המשטרה נראית, אם מפקדיה היו חכמים דיים לאמץ בזמן את האסטרטגיה הזו אל חיקם!

להמשך קריאה

המשטרה בעידן הפוליגרף התעסוקתי

הרעיון לכתיבת המאמר היה של ניצב בגמלאות שמעון לוי, והוא מוקדש לו, בהערכה רבה! עם כניסתו של רב ניצב רוני אלשייך לתפקידו כמפקח הכללי של משטרת ישראל, בתחילת דצמבר 2015, הוא הורה למסד בדיקות פוליגרף לקציני משטרה (נוסבאום, 2015). מה יקרה במשטרת ישראל בעידן הפוליגרף? המאמר הזה מחולק לשני חלקים. החלק הראשון עוסק בהסבר על הכלי ומגבלותיו. החלק השני … להמשך קריאה

אלעד רזניק: ציר סין-פקיסטן – מוקד עוצמה חדש באירואסיה

בחודש ספטמבר 2013 הכריז נשיא סין סי ג'ינפינג על פרויקט דרך המשי של המאה ה- 21. הפרויקט השאפתני מתמקד בשיתוף פעולה וחיבוריות בין מדינות אירואסיה. מטרת היזמה הסינית היא לחבר את כלכלת המדינות השונות הנמצאות בנתיב ע"י בניית תשתית תחבורתית (יבשתית וימית), הגדלת הסחר והתיירות, כשמטרת העל הינה העצמת סין ומיקומה במרכז אירו אסיה…

מרדכי קידר: ההלכה, החוק והמנהג, במבחן של אונס קטינה במרוקו

המקרה המובא כאן הוא של אונס נערה במרוקו, שעורר סערה גדולה מאוד בעולם הערבי. הורי הנפגעת אילצו את הנערה לשאת את הנאנסת למרות רצונה. כתוצאה מכך הנערה התאבדה, ונשאלת פה השאלה, מי אשם בראי מערכת החוק… 

אבי הראל: הסכם ריבנטרופ-מולוטוב והשפעתו על המדיניות הרוסית בימינו

מתוך קריסת הסכם ריבנטרופ-מולוטוב והסכמים נוספים בהיסטוריה הרוסית, צמחה תפיסת הביטחון הרוסית, לפיה אקטיביזם אסטרטגי הוא כורח המציאות. רוסיה חייבת להבטיח את האינטרסים החיוניים שלה בעצמה, ולא להסתמך על הסכמים בינלאומיים, שמחירם יקר, והם מועדים תמיד להפרה.

יחזקאלי ואונגר משיח: השתלבות עובדים חדשים במחלקות שסועות

תקציר: פוליטיקה ארגונית היא חלק מחיינו. קשה איתה (לרובנו לא כיף לנהל קרבות במקום העבודה), אבל גם בלתי אפשרי בלעדיה, כי כך נקבעת חלוקת העוצמה בארגון, ועוצמה מניעה ארגונים! המאפיין הוויזואלי העיקרי של הפוליטיקה הארגונית הוא חלוקה של אנשי הארגון ויחידותיו לקליקות, שהן סוג של שיתוף פעולה שלילי, הפועל נגד מטרות הארגון. במקרה הלימודי שלפנינו, שלושה עובדים חדשים שהתקבלו למחלקה השסועה על ידי קליקות יריבות… כיצד ימצאו את מקומם בעתיד במחלקה השסועה הזו, ומה ישפיע על סיכויי התמקמותם?

יחזקאלי ואונגר-משיח: ארגונים זה לא רק אנשים…

כאשר אנו מסתכלים על הארגון כרשת – על חלוקת העוצמה בו, שיתופי הפעולה, צווארי הבקבוק, האינטראקציות, הממשקים, הנתקים, הקליקות וכדומה – מתגלה לנו שם תמונה מרתקת ומעוררת מחשבה: המערכות הממוחשבות מנהלות עובדים, ומשתלטות עוד ועוד על מוקדי עוצמה בארגון!

אלעד רזניק: הכל על הסכם הגרעין האיראני

[מקור התמונה] [ראו פרקים מקדימים בסוגיית הגרעין: אנרגיה גרעינית מהי? ו- איך מפקחים על אנרגיה גרעינית?] ביקורם של שני מטוסי אף 14 איראנים בגולן הסורי, באישור הרוסים, היא הזדמנות נכונה, לטעמי, לרענן את הידע שלנו בסוגיה האיראנית לאור הסכם הגרעין, ולבחון, עד כמה הגדיל או הפחית את הסיכון האסטרטגי שבו מצויה מדינת ישראל. קוראים שימצאו את המושגים שבהם … להמשך קריאה

אלעד רזניק: איך מפקחים על אנרגיה גרעינית?

החתימה על האמנה

[בתמונה: הנשיא האמריקני, לינדון ג'ונסון, צופה על מזכיר המדינה, דין ראסק, החותם על האמנה, 1 ביולי 1968; למקור לחץ כאן]

[לפרק הקודם: אנרגיה גרעינית מהי?]

האמנה למניעת הפצתו של של נשק גרעיני

הכלי שנוצר לשם מניעת ההפצה של נשק גרעיני והפיקוח עליו הינה האמנה למניעת הפצתו של של נשק גרעיני (Treaty on the Non-Proliferation of Nuclear Weapons או Nuclear Non-Proliferation Treaty או ה- NPT), שנחתמה בראשון ליולי 1968; נכנסה לתוקפה ב- 1970; ותוקפה הוארך (לנצח ללא תאריך סיום) ב 11 למאי 1995. על האמנה חתומות 189 מדינות בעולם.

להמשך קריאה