yehezkeally@gmail.com

בפרשת ואתחנן מצוי מקבץ של פסוקים שרומזים על רעיון מהפכני. מתן המקרא בהר סיני לעם ישראל, לא נשאר שם, אלא המקרא הפך לנחלת כלל העמים בתרגום השבעים. חז"ל, שהעדיפו שהמקרא יישאר בחיקו של עם ישראל בלבד, ראו את התרגום כעובדה מוגמרת, ואף נתנו לו נופך ניסי, שלא עלה תמיד בקנה אחד עם המקורות שמספרים אודות מעשה התרגום עצמו…

שר הביטחון הורה על הריסת 4 בתים בשדה בעז. שבגוש עציון. במקום זה ניטש עתה מאבק ישראלי פלסטיני, משמעותי פי כמה משאלת גורלם של ארבעה מבנים: מי ימצא עצמו בתום המאבק מבותר ומבודד? האם גוש עציון על אשכול יישוביו, יוותר גוש מבודד התלוי בחיבורו לירושלים, בציר תנועה מפותל וצפוף הנשלט על ידי פלסטינים, כמו ציר הכניסה מכיסופים לגוש קטיף, או שייווצר רצף מרחבי התיישבותי מאלון שבות לדרך האבות, ומשם לנווה דניאל, שדה בעז, הר גילה.

"לאחר שהצדדים סיכמו כי א' יבצע עבודות שירות בגין גניבה חד פעמית מהמרכול בו עבד, התעקש התובע שהנאשם יודה בגניבת סכום גבוה מהסכום שהודה שגנב. "מה זה משנה?!" אמר התובע, "וחוץ מזה איזו עוד אופציה יש לך?" התריס כנגד הסנגור. השיב הסנגור: "גם האמת היא אופציה"!

דור הלוחמים שאת סיפורו מבטא איציק רונן בספרו, נשא בשנות שירותו בשלוש משימות תובעניות ביותר: כוננות מידית מתמשכת להגנת רמת הגולן; השתתפות בלחימת הביטחון השוטף בלבנון; והשתתפות בפעולת החטיבות המרחביות ביהודה ושומרון ורצועת עזה, בעיקר, כלוחמים רגליים. ספרו של רונן מספר את סיפורו של דור, שללא שירי תהילה, עמד בגבורה מתמשכת באתגרים מורכבים ויכל להם.

איתן חייא – תושב תל אביב, המכונה 'הסנדק', תואר על ידי כתבי פלילים כ"אגדת פשע ישראלית". הוא נחשב לאחד הבוררים הכבדים אשר מעורב בעסקים רבים וחולש במקביל על מועדוני הימורים בכל אזור המרכז. חייא הוגדר בשנות השמונים של המאה הקודמת כראש המאפייה הישראלית בניו יורק, ארגון פשע אשר הפיץ הרואין וסחר בדלק בחוף המזרחי במקביל לסחיטה של בעלי עסקים ישראלים. הוא עצמו ריצה 15 שנות מאסר בכלא האמריקאי, שוחרר ב-2003 וחזר לישראל. ב- 2016 הוא נשפט ל- 20 שנות מאסר בפועל על שורה של עבירות של סחיטה באיומים ואלימות, שהוא ומקורביו הפעילו כנגד בעלי עסקים במרכז הארץ. 

את הכתבה הבאה יבקשו בוודאי רביב דרוקר ונדב אייל שנשכח…

הרצל הילך בין השיטין בעניין ירושלים והר הבית. הוא ראה לנגד עיניו מדינה יהודית חילונית, וחשב כי רצונם  של היהודים הדתיים לבנות מקדש תוביל להקרבת קורבנות, שהיה מעשה פרימיטיווי בעיניו. לכן הציע הרצל לבנות מקדש הדומה באופיו לבית כנסת רפורמי, ושמשם יופץ המוסר האוניוורסלי לאנושות. הרצל גם לא עסק במיקומו המדויק של המקדש החדש על הר הבית. לדידו הוא יכול להיבנות לצד מסגד כיפת הסלע, המקום שעליו עמדו בית המקדש הראשון והשני לפי המסורת היהודית.

האלוף גרשון הכהן: שאלת היסוד היא עד להיכן מחויב קברניט לאומי להקשיב להמלצת יועציו המקצועיים? וגם אז – למי מבניהם נכון להקשיב? פרשת המגנומטרים בהר הבית כמקרה בוחן.

במשך שנים רבות החשש העיקרי שהוביל להערכות הבטחונית סביב הר-הבית היה פיגוע שיבוצע על ידי יהודים וייעודו הדלקת מדורה בין ישראל לבין שותפותיה ויריבותיה הסוניות והשיעיות כאחד. האם הגיע הזמן לבדוק את נכונותה של הנחת היסוד הזאת?