גרשון הכהן: גבול כמרחב דינמי

במציאות בה שימור גבולות בינלאומיים הפך לאבן פינה במשפט העמים, מומלץ למדינת ישראל לעיין מחדש ברעיון הישן שאינו מאולץ לחפיפה בין מולדת לבין גבולות מדיניים. בהתלבטות לדוגמה, בין סיפוח רשמי של מעלה אדומים, לבין בניית מאה אלף יחידות דיור במרחב מעלה אדומים, בואכה ים המלח, ראוי לבחון: אם ממילא הגבול החדש לא יוכר, למי נחוץ סיפוח? לקידום האינטרס הישראלי במרחב, בנייה רחבת היקף נחוצה שבעתיים.

אבי הראל: ל"ג בעומר. מיתוס ומציאות

כיצד נוצר ל"ג בעומר? לתאריך זה אין סמך במקרא או אזכור ברור ומפורש בספרות חז"ל. רק במאה השביעית לספירה, החלו לקשור אותו לדברים נוספים, והחל מהמאה ה- 12 הוא קושר למותם של תלמידי ר' עקיבא. רק מהמאה ה- 16 ואילך, כאשר ל"ג בעומר קושר להילולת רבי שמעון בר יוחאי, הוא קיבל את הצביון שאנו מכירים כיום…

אבי הראל: הסתירה בין ספר ויקרא לספר יחזקאל, והמרד ברומאים

השוני בין המקרא לספרי הנביאים, מביא את חז"ל לרעיון לוותר, על ספר יחזקאל, הסותר את דברי המקרא. ברגע האחרון הוא ניצל בידי חנניה בן חזקיה, היה תנא מבית שמאי, שדרשותיו בנושא הסתירות לא נשתמרו. סביר להניח, שאותו תנא רצה לשמר את ספר יחזקאל על אף מגרעותיו, היות ויש בו מסרים של עוצמה וגאולה הנחוצים מאוד לאידאולוגיה של בית שמאי, התומכת במרד ברומי.

אסי אבוטבול, והקריירות המתקצרות של נסיכי הפשע

יוסף (אסי) אביטל (אבוטבול) היה ראש ארגון פשע ויעד חשוב של המשטרה, שהתמחה בגביית חובות על ידי סחיטה, אלימות, ואיומים. הוא בנו ויורשו של ראש משפחת הפשע, פליקס אבוטבול, שנרצח בפתח הקאזינו שלו בפראג. עד הירצחו היה נשוי לקארין, והתגורר עימה ברחוב הלילך בנתניה. הקריירה הפלילית שלו חוסלה למעשה ב- 2011, כאשר נשפט ל- 13 שנות מאסר בפועל. אסי אבוטבול הוא דמות אופיינית לדור הצעיר של עבריינים בכירים, שהקריירות הפליליות שלהם התקצרו מאוד ביחס להוריהם, עקב המלחמות העקובות מדם ביניהם מחד גיסא, והלחץ המשטרתי מאידך גיסא.

אלעד רזניק: התרגיל של ולדימיר פוטין

ההחלטה הרוסית להקמת אזורים אסורים לטיסה (no-fly zones) בסוריה באה למנוע את התבססות הכורדים לאורך הגבול הטורקי, ואת ניתוק סוריה משכנותיה. אבל, להחלטה אין ערך ללא הסכמה אמריקנית. דונלד טראמפ לא אמר 'כן', אבל, ההחלטה הזאת בהחלט מצביעה על כך, שהלחץ האמריקאי והפעולות האמריקאיות בצפון סוריה ובדרומה מלחיצות גם את ארדואן גם את פוטין וגם את האיראנים.

רועי צזנה: תאים מהונדסים כחיסון לדלקת פרקים

שמעתם על מכוניות אוטונומיות, זה ברור. כולם שמעו עליהן. אבל מה לגבי 'תאים אוטונומיים' שמסתובבים בגוף ונלחמים בדלקת פרקים? ההמצאה הזו מפותחת ממש עכשיו, במעבדות מחקר באמריקה שם יצרו סוג חדש של תאים מתוכנתים, שזכו לכינוי "תאי סמארט" – שזה ראשי תיבות באנגלית ל- "תאי גזע משופרים לטיפול שיקומי אוטונומי". התאים הללו אמורים להיות מסוגלים להגן על הסחוס המתדלדל באמצעות הפרשת סחוס חדש במקום הפגיעה, ובנוסף לזאת – מפרישים גם חומר אנטי-דלקתי שמגן על המפרקים מנזקי דלקת הפרקים. וכל זאת, בזמן שהם נשארים בגוף לאורך זמן וממשיכים להגן עליו מדלקות בפרקים…

חגית לרנאו: האם התביעה היא הגוף הנכון לפעול לתיקון הרשעות שווא?

בבסיס המאמץ לתקן הרשעות שווא עומדת אינטואיציה, לפיה מערכות אנושיות אינן חפות מטעויות. במהלך שנות התשעים של המאה ה-20, עם תחילתן של בדיקות DNA וההתפתחויות הטכנולוגיות של בדיקות אלו, נפתח חלון הזדמנויות לבחון מדעית אינטואיציה זו. בשנת 1992 הוקם "פרויקט החפות", שתחילתו בקליניקה בבית ספר למשפטים על שם קורדוזו, בהנחייתם של פרופ' בארי שק (Barry Scheck) ופרופ' פיטר נויפלד (Peter Neufe).

גרשון הכהן: האם חמאס משתנה?

בהיגיון האסלאמי, עצם הגמישות הפרגמטית, נושאת הגיון דתי. הוויתור מכורח הנסיבות הוא תמיד זמני, בהמתנה לשעת כושר להתקדמות לשלב הבא. גם לכורח הוויתור יש הצדקה דתית, כעיכוב המבטא את רצון האל, ומחייב את המאמין לשאתו בסבלנות. ("סאבר") עד לבוא הישועה. מדובר בהכרה במצב החולשה כמצב המתואר באמונה המוסלמית במושג "מארחלת אל איסתדעף" שפירושו "שלב חולשה". מכאן הגיון ההתנהלות בתורת שלבים ("מארחלייה") הנושא בו זמנית ציווי אמוני דתי והכוונה פרגמטית.

פנחס יחזקאלי: ריקו שירזי – בלם מכבי נתניה שהפך לראש משפחת פשע

אריה (ריקו) שירזי – שחקן עבר בקבוצת כדור הרגל של מכבי נתניה ואח של בלש במשטרה (שהסתבך אף הוא בפלילים) – הוא עבריין המוגדר על ידי משטרת ישראל כראש ארגון פשיעה, העוסק בהלוואות בשוק האפור, בגבייה אלימה, בסחיטה, באיומים, בהלבנת הון ובהימורים לא חוקיים. למרות זאת, אנשים שפגשו אותו מתארים איש נעים הליכות שלא מאיים במראהו ובהליכותיו. הוא מרצה, מאז 2015, עונש מאסר בפועל של שמונה שנים…

פנחס יחזקאלי: פופוליזם. העברת הכוח לעם

פופוליזם הוא סגנון בפוליטיקה – הן של משטרים דמוקרטיים והן של דיקטטוריים; הן מימין והן משמאל למפה הפוליטית – שמטיף להעברת העוצמה, מהאליטות אל העם). מטרתו להשיג תמיכה ואהדה עממית, ולצורך כך, הוא עושה שימוש במסרים פשוטים וקליטים. ההיפך מפּוֹפּוּליזם הוא אליטיזם…