האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
yehezkeally@gmail.com 
בשבוע האחרון אירעה מתקפה יוצאת-דופן, מהסוג שמסמל שאנו נכנסים לתקופה חדשה בהיסטוריה של המלחמה. לאורך כל הלילה ב- 5 לינואר, הותקפו הכוחות הרוסיים בסוריה על-ידי להק שלם של רחפנים. זוהי המתקפה הראשונה מסוגה אי-פעם, אך היא בוודאי לא תהיה האחרונה…
תהליכים רבים של צבירת עוצמה סבלו מתסמונת של 'הצלחת יתר': הצלחה מהירה שגררה התארגנות נגדית, שבעקבותיה מצא עצמו הגורם ה'מצליח' במקום גרוע יותר מנקודת ההתחלה שלו. האם גם המהפכה הנשית – ששיאה, עד כה, היה קמפיין MeToo# – תסתיים כך?
כאשר פרעה כופר בהשגחה העליונה אין המקרא מסביר באיזו סוג השגחה מדובר. הרמב"ם בפרשנותו לספר איוב מונה ארבעה סוגים של השגחה…
הציפייה המובנת מאליה ממנהיג לאומי – להנחות דרך בסבך קשיים ומאבקים – חייבה תמיד את היכולת להגדיר למונהגים יעד, לשכנע אותם כי הוא בר השגה, ללכד אותם ולרתום את מאמציהם לדרך הנראית כמובילה להשגת אותו היעד. לשם כך, מנהיג צריך לגבש שיטה ותפיסה ובה תיאוריה על תנאי המציאות, באבחון עדכני של בעיותיה המרכזיות. מכאן תגובש תכנית פעולה לקראת מציאות רצויה יותר. עם האתגר הזה מבקש יאיר לפיד להתמודד בספרו. עצם ההעזה להתמודדות באתגר ראויה להערכה. אולם הספר ניחן במעלה נוספת: הוא מציג את הגותו הפוליטית האישית של יאיר לפיד כפי שנכתבה בידיו…
ויכוח קשה ניטש בימים אלה בין שתי כתבות בעיתונים כלכליים מתארות מאבק המתרחש בשבועות האחרונים בין אגף התקציבים במשרד האוצר, לבין הפרקליטות ונציגי היועץ המשפטי לממשלה. הוויכוח נסוב על האופן בו צריכה המדינה להיערך על מנת שתוכל לעמוד בפסיקת בג"צ, אשר מחייב אותה לדאוג לשטח מחייה של 3.5 מ"ר לכל כלוא, עד מרץ 2018 ובשטח מחייה של 4.5 מ"ר לכל כלוא עד ספטמבר 2018…
החזקה של אסירים ברמה גבוהה מאוד של צפיפות נחשבת, בחלק גדול ממדינות העולם המערבי, כהפרה של מגוון רחב של זכויות חוקתיות: לכבוד, לבריאות ולפרטיות. רמת הצפיפות נמדדת ביחס שבין שטח תא המאסר או תא המעצר לבין למספר האסירים המוחזקים בו. לאחרונה פסק בית המשפט האירופי לזכויות אדם פיצוי כספי לאדם בשם מורשיץ' שריצה עונש מאסר של כשנה וחצי בבית כלא בקרואטיה…
זהו מאמר שלישי בסדרה זו, של חילופי מאמרים, על מוטיבציה, בארגונים בכלל ובצה"ל בפרט, ועל איכות מדידתה. במאמר זה משיב האלוף גרשון הכהן למאמר תשובה של אופיר צ'רניאק – יועץ ארגוני ובלוגר. השורה התחתונה: הדיון בסוגיה זו רחב הרבה מעבר למחקר פסיכולוגי סוציולוגי על המתרחש בדינמיקת היחידה הצבאית. זוהי התבוננות ביקורתית על תופעת האדם, ועל יומרת מדעי החברה לטפל בתופעה, כאילו היה מדובר בתופעה פיזיקלית…
ארגוני הפשיעה הערביים – כמו ארגונו של קוטייר עודא – חיים אמנם בשלום עם הארגונים היהודיים; אולם, מתאפיינים באג'נדה שונה ובתעוזה רבה יותר, שאינה נקייה ממוטיבים פלסטיניים לאומיים. קצת מהתעוזה הזו טעמנו בפיצוץ רכב שב"ס ובירי לעבר מתקניו באוקטובר נובמבר 2018…
למרות שהמקרא נוקט קו אכזרי לכאורה, ומחייב הוצאה להורג של חוטאים, הרי שקו זה מקבל סייגים רבים מתקופת חז"ל ואילך, ההופכים את עונש המוות לבלתי אפשרי לביצוע בפועל. את מכלול הכללים הללו היטיב לסכם השופט חיים כהן במילים הללו:"זהו מאמץ אינטלקטואלי ומשפטי כביר של חכמינו הקדמונים לבטל עונש המוות בישראל, וזה הלקח הטוב שנתנו לנו". לכן, כל מי שרוצה לטעון כי עונש מוות הוא דבר מקובל ביהדות כדאי לו לשקול את דבריו בשנית.
ב- 3 בינואר 2018 ניצבה עירד מרציאנו צייגר בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בהפגנת יחיד קורעת לב, בהפגנת יחיד על שתלונתה נגד אלון קסטיאל בגין אונס, לא הוכנסה לכתב האישום. בזמנו, הייתה בין הראשונות להציף את המקרה, כאשר כתבה פוסט אנונימי בנושא… תמונה לא פשוטה… יש בה המון כעס… אולם, כיצד נברר מה האמת? מדוע הפרקליטות לא כללה את תלונתה בכתב האישום??? האם הדרך החלופית של בִּיוּשׁ / שיימינג עדיפה על פסק דין מרשיע?
