האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
yehezkeally@gmail.com 
נשים תופסות מקום גדל והולך בשדרה הניהולית של ארגונים. כיוון שכך, עולות מיד ההשוואות בדפוסי הניהול, בין מנהלים גברים למנהלות נשים. כך למשל, 'ניהול נשי' הוא שם כולל לניהול אינטואיטיבי, רגיש, ושיתופי יותר מהניהול "הגברי" (היתרונות הללו שווים מאמר נפרד…). אבל, מסתבר שעובדות ועובדים טבעו ביטוי גם לניהול נשי בעייתי: הם מכנים את המנהלות הללו, 'מנהלות ב'יצ'יות'. לסוג זה של מנהלות אקדיש את המאמר הנוכחי…
המלחמה שוב מעלה את מצב החקלאות לסדר היום הלאומי. מתי נבין שחקלאות הסְפַר היא כלי ביטחוני להשגת מטרות לאומיות; וגם יעד לפגיעה לצורך השגת מטרות כאלה? אצלנו הכל סקטוריאלי: משרד הביטחון רואה בה מטרד. משרד האוצר מסתכל עליה דרך הפריזמה של מחירי התוצרת; והמשרד לביטחון לאומי כסוג מסוים של פשיעה שמצוי בתחתית העיסוקים המשטרתיים (הרבה פחות מהתפרצויות ומגניבות מרכב!)
אין צורך להוקיר את האויב, על מנת להעריך אותו כראוי. גם נחישות המאבק באויב אינה צריכה להיפגם אם לומדים לכבדו. המדינה החמאסית בעזה ראויה להרבה כבוד ולימוד מעמיק, לפחות בתחום אחד: היצירתיות… אי אפשר שלא להתפעל מהמוח הפורה שמפגינים האנשים, בתוך סיר הלחץ הגועש הזה, וכנראה בגללו: מנהרות, עפיפוני תבערה, עפיפוני נפץ, ועוד ועוד… בכל הנוגע ללימוד יצירתיות, מהווים העזתים מקרה בוחן מצוין…
האינטרס האיראני הוא להימנע מתגובה שתייצר הסלמה, שתעמיד את ההישגים שלהם בלבנון ובסוריה בסכנה. רוב המגבלות הקיימות מקומית אינן קיימות בזירה הבינלאומית וסביר להניח שהחבר קאסם סולימאני – מפקד כוח קודס, הכוח האחראי לפעילות משמרות המהפכה האיראניים מחוץ לגבולות איראן – עובד על תגובה…
ראוי להתבונן מחדש בהבדל בין המודל העזתי המבטא היפרדות מוחלטת, לבין המודל שהתפתח ביהודה ושומרון המבטא היפרדות חלקית, ולשאול באיזה מהם מתפתחת מגמה מועילה יותר לאינטרסים האסטרטגיים של מדינת ישראל!
דִּיסִידֵנְטים / פורצי גדר בארגונים, אי אפשר איתם בשגרה. אי אפשר בלעדיהם בעת משבר…
האופן שבו נתפסה דמותו של בר כוכבא עבר במהלך השנים שינויים דרמטיים, הכל על פי מאפייני התקופה, ממשיח שקר ועד ללוחם גיבור…
העתיד-הרחוק נראה הזוי תמיד מנקודת מבטם של האנשים החיים בהווה: הפצצה הגרעינית – חפץ בגודל של ארון בגדים, שהופך עיר שלמה לעיי חורבות – נראתה כמדע בדיוני וכפנטזיה אפלה, ממש עד הרגע בו הודגמה לראשונה על הירושימה ונגסקי. הרעיון של מלחמת עולם שתביא למותם של מיליוני אנשים תוך ימים ספורים, נראה הזוי לאנשים שחיו לפני מלחמת העולם הראשונה…
מרד בר כוכבא הציף תופעה שמוכרת לנו בימינו מהחיכוך המתמיד עם הפלסטינים: בעת מצוקה לאומית, המרחק בין עבריינים ל'לוחמי חופש' מתקצר מאוד כשיש איום, ופורעי החוק הם הראשונים להתגייס למשימה הלאומית…
בר כוכבא עבר על כלל חשוב באסטרטגיה, שרבים כל כך נופלים בו: לעולם אל תבחר באלטרנטיבה שאינך יכול לעמוד בה במקרה של כישלון. אחרי שתי מרידות-נפל, היה צריך להיות ברור, שהרומאים לא יבררו אמצעים כדי להשריש את התופעה. מעשיו של בר כוכבא לא השפיעו רק עליו, על רעיו לנשק ועל בני דורו, אלא על הריבונות הישראלית לדורותיה, והמחירים הללו היו ידועים מראש…
